סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שיסקי – שיזף תרבותי

 

"משנה. רבי יהודה אומר: לא יחלק החנוני קליות ואגוזין לתינוקות, מפני שהוא מרגילן לבא אצלו. וחכמים מתירין ... גמרא. מאי טעמייהו דרבנן? דאמר ליה: אנא מפליגנא אמגוזי, ואת פליג שיסקי" (בבא מציעא, ס ע"א).

פירוש: משנה. ר' יְהוּדָה אוֹמֵר: לֹא יְחַלֵּק הַחֶנְוָנִי קְלָיוֹת (חיטין קלויות, שהיו מעדן) וֶאֱגוֹזִין במתנה לַתִּינוֹקוֹת הבאים לקנות, מִפְּנֵי שֶׁהוּא מַרְגִּילָן לָבא אֶצְלוֹ, והוא מקפח על ידי כך את החנוונים האחרים. וַחֲכָמִים מַתִּירִין ... גמרא. שואלים: מַאי טַעְמַיְיהוּ דְּרַבָּנַן [מה טעמם של חכמים], שמתירים לחלק קליות ואגוזים? ומשיבים: דְּאָמַר לֵיהּ [שאומר לו] חנווני זה לחבירו הטוען כנגדו על תחרות בלתי הוגנת, אֲנָא מְפַלֵּיגְנָא אַמְגוּזֵי, וְאַתְּ פְּלֵיג שִׁיסְקֵי [אני מחלק אגוזים, ואתה חלק שזיפים], שהרי גם אתה יכול לעשות דברים למשוך אליך את הקונים. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: שיזף תרבותי, שיזף סיני    שם באנגלית:  Jujube, Red Date, Chinese Date   

שם מדעי:  (Zizyphus zizyphus (jujube       שם נרדף במקורות: שיזפין, שיסקי, שיוסקי     

שמות בשפות אחרות: ערבית – עונב, צפפס.


נושא מרכזי: לזיהוי השיסקי


הטענה המובאת בסוגייתנו מופיעה גם במסכת בבא בתרא (כא ע"ב): "... אלא דאמר ליה: אנא קמפלגינא אמגוזי, את פלוג שיוסקי וכו'". המפרשים הציעו זיהויים שונים ל"שיסקי" או "שיוסקי". רש"י בבבא מציעא מפרש: "שיסקי - פרונ"ש". הכוונה לפרי הנקרא בימינו שזיף. לעומת זאת בבבא בתרא פירש, כנראה בעקבות רבינו גרשום: "שיוסקי – שקדים". פירוש נוסף מובא על ידי רבינו חננאל (בבא בתרא, בשיטת הקדמונים, כא ע"ב): "... פירוש אמגוזי ושיסקי, אגוזים ואפרסקים".

מתוך ההקשר ניתן להסיק שמדובר בפרי כלשהו ואולי גם רמז על טיבו: "יט. ר' יהודה אומר לא יחלק אדם קליות מפני שמרגילן אצלו, שיקנו ממנו לעולם ולא משאר ה[ת]גרים. וחכמים מתירין, דמצי למימר להו אנא פליגנא באמגוזי את פלג להו בשיסקי או ברומני שהם טובים ויפים מן האגוזים ומיד יקחו כלם ממנו (רבינו יהונתן על הרי"ף, בבא מציעא, דפי הרי"ף, לג ע"ב). על פי הבה"ג (סי' א' - הלכות ברכות פרק שישי עמוד סז) שיסקי הם פירות עץ: "ועל מיני אילנות דלא פרישין בפסוק (דברים ח, ח) ארץ חטה, כגון שיסקי וחבושי וחאחי, בתחילה בורא פרי העץ ולבסוף בורא נפשות". מתוך דבריו (שם, ע') ניתן להסיק שמדובר בפרי שבדרך כלל לא נאכל חי אלא שימש להכנת דייסה: "שתיתא דכנארי ודגובירי ודשיסקי בורא פרי העץ דלעילויא אשתנו". גובירי הם כנראה פרי העוזרר ("השיתין, והרימין, והעוזרדין") וכנארי פרי השיזף המצוי ("דמתיקי פירא כקלא דכינרי").

לדעת ע. לעף השם "שיסקא" התגלגל משמו של השיזף התרבותי הנקרא ביוונית sisiphonוברומית zizyphus. על צמח זה קראו במאמר "זר שבלע שזפין של תרומה". יש להעיר שהפרי הנקרא בימינו שסק איננו קשור ל"שיסקי" והוא הצעתו של בן יהודה לפרי הנקרא אסקדיניה.
  

 
תמונה 1. פירות שיזף תרבותי         צילם:  Frank C. Müller   תמונה 2. פירות שיזף יבשים         צילם:  Marco Schmidt

 

   
תמונה 3. שיזף תרבותי  - פריחה   תמונה 4. פירות שיזף (בשלים ובוסר)      
באדיבות ישראל כ"ץ - אפרת

 

הרחבה

השיזף התרבותי הוא עץ פרי ממשפחת האשחריים. בארץ גדלים מעט עצים ממין נוסף שגם פרותיו ראויים לאכילה (אם כי באיכות פחותה) השיזף השעיר (ההודי). השיזף התרבותי הוא עץ זקוף וקטן ולרוב הוא גדל בקבוצות צפופות. ענפיו הרבים של השיזף התרבותי בנויים ממפרקים רבים ומכוסים בקוצים חדים המסייעים לו בהגנה כנגד בעלי חיים הניזונים ממנו. השיזף בעל שלכת חורפית ועליו חלקים מבריקים (תמונה 3). עורקי העלה הבהירים ניכרים היטב משני צדדיו. הפריחה באביב ובקיץ והבשלת הפירות בסוף הקיץ. גודלם עשוי להגיע ל - 4 ס"מ וצורתם עגלגלה או מאורכת בהתאם לזן. הפירות מכילים כ – 20% סוכר ודומים בצורתם לתמרים (תמונה 4) ומכאן שמם בשפות שונות כמו "תמר אדום" באנגלית. עד ההבשלה צבעם ירוק והוא משתנה בהדרגה מירוק לאדום כאשר בשלב הראשון משתנה צבע האזורים החשופים לשמש ישירה. גודל היבול של השיזף התרבותי משתנה משנה לשנה ואינו עקבי בדומה ליבול עצי הזית. מוצא השיזף באקלים יובשני ואספקת כמות גדולה של מים מעלה באופן משמעותי את יבולו עד כדי מתן שני יבולים בשנה.  


 

רשימת מקורות:

י. פליקס, עצי פרי למיניהם – צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 251-253)
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 121).  



 

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com 
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.





כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר