סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תנא קמא = סתם משנה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא מז ע"א

 

תא שמע: כל הנעשה דמים באחר, כיון שזכה זה - נתחייב זה בחליפין.
במה קונין?
רב אמר: בכליו של קונה, דניחא ליה לקונה דלהוי מקנה קונה, כי היכי דלגמר ולקני ליה.
ולוי אמר: בכליו של מקנה, כדבעינן למימר לקמן. -
... תנאי: +רות ד'+ וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו.
גאולה - זו מכירה,
וכן הוא אומר +ויקרא כ"ז+ לא יגאל.
תמורה - זו חליפין,
וכן הוא אומר +ויקרא כ"ז+ לא יחליפנו ולא ימיר אותו, לקים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו. -
מי נתן למי? - בועז נתן לגואל.
רבי יהודה אומר: גואל נתן לבועז.
... אמר רב ששת בריה דרב אידי: כמאן כתבינן האידנא במנא דכשר למקניא ביה. במנא - לאפוקי מדרב ששת, דאמר קונין בפירות.
דכשר - לאפוקי מדשמואל, דאמר: קונין

לגבי הכרעת ההלכה בסוגייתנו:

רא"ש מסכת בבא מציעא פרק ד סימן ז:

1.

במה קונין רב אמר בכליו של קונה. ולוי אמר בכליו של מקנה סבר לה כרבי יהודה דתניא וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר. גאולה זו מכירה וכן הוא אומר ואם לא יגאל ונמכר בערכך. תמורה זו חליפין וכן הוא אומר לא יחליפנו ולא ימיר אותו טוב ברע. לקיים כל דבר שלף איש נעלו ונתן לרעהו מי נתן למי. בועז נתן לגואל. ר' יהודה אומר גואל נתן לבועז.
והלכתא כרב דאמר בכליו של קונה. דקם ליה רב כת"ק דסתם הוא.

הוא מכריע את ההלכה כרב [נגד לוי].

1.1
והוא מנמק זאת בכך שהגמרא תלתה - "כתנאי" - את מחלוקת רב ולוי במחלוקת בברייתא בין תנא קמא ורבי יהודה.
ומכיוון שרב סובר כתנא קמא בברייתא, והלכה היא בדרך כלל כתנא קמא [נגד רבי יהודה ואף נגד כל תנא אחר] מפני ש"תנא קמא" מוגדר כ"סתם משנה".

1.2
ומדוע הוא לא מנמק את הכרעתו כרב בכך שהכלל העקרוני הוא שהלכה כרב נגד לוי!
[ראה מה שכתבתי לעיל על בבא מציעא דף מה].

1.3

ולוי קם ליה כר' יהודה דיחיד הוא

והוא מדגיש שרבי יהודה בברייתא הוא "יחיד".

1.4
משמע מדבריו אולי, שדבריו לעיל "דסתם הוא" הכוונה היא ש"תנא קמא" אמנם לא נחשב ממש כ"סתם משנה", אלא שתנא קמא נחשב כ"רבים" נגד יחיד.

1.5
לפי זה יוצא שהלכה תהיה תמיד כתנא קמא נגד תנא יחיד ולא בהכרח נגד כמה תנאים [שהם רבים], ואילו "סתם משנה" "רגילה" יתכן שהלכה תהיה כמותה אפילו נגד רבים.

2.
והוא מביא נימוק נוסף:

ועוד דמסקנא דשמעתין כרב סלקא. דאמר למקניא לאפוקי מדלוי*:

הגמרא עצמה הכריעה במפורש כרב.

2.1
אולי הסבר זה לא מקבל את הכלל שהלכה תמיד כתנא קמא נגד תנא אחר, ואולי לפי תרוץ זה לא נאמר ש"תנא קמא"="סתם משנה", וגם לא נאמר ש"תנא קמא"=רבים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר