|
התעסקות ללא חיסרון / רפי זברגרבבא מציעא דף מא ע''א
הרקע
אנו דנים בשומר אשר ''שלח יד'' בפיקדון, כלומר ''התעסק'' עם הפיקדון שלא לצורך הפיקדון. כל השומרים אשר נשבעים ונפטרים, כל אחד על פי דינו, למשל: שומר חינם פטור בגניבה ואבדה, אך בכל אופן צריך להישבע שלא שלח בה יד, שהרי אם שלח בה יד – חייב. הנושא
רבי יוחנן אמר משמו של רבי יוסי בן נהוראי: משונה שליחות יד האמורה בשומר שכר, משליחות יד האמורה בשומר חינם. ורבי יוחנן בעצמו אומר: אינה משונה. הגמרא מנסה להבין מה הכוונה ''משונה''. עונה הגמרא: שליחות יד האמורה בשומר שכר לכאורה מיותרת, שהרי ניתן ללמוד בקל וחומר משומר חינם, שהרי שומר חינם פטור מגניבה ואבדה, ובכל אופן אם שלח בה יד מתחייב, שומר שכר החייב בגניבה ואבדה בוודאי שיהיה חייב בשליחות יד. אם אפשר ללמוד חיוב שליחות יד בשומר שכר מקל וחומר, מדוע באמת התורה כתבה זאת? אלא כנראה ללמד אותנו דין חדש, ומהו? מהו המסר?
שליחות יד ללא חיסרון, הינה התעסקות של אדם בחפץ מסוים, ללא פגיעה בחפץ. ניתן לומר כי מעשהו אינו מעלה ואינו מוריד, שהרי אין ''פגיעה פיזית'' בחפץ, אך בכל אופן, אומרת התורה לפי דעת רבי יוסי, שגם התעסקות כזאת הינה ''בעייתית'' וצריך השומר להישבע שלא נהג כך, בעוד הפיקדון אצלו. |