מחשבות ילדות / רפי זברגר

בבא מציעא דף מד ע''א 

הרקע

היום אנו פותחים את הפרק הרביעי של המסכת: פרק הזהב. פרק זה יעסוק ב''קנין כסף'' מהותו ותוקפו, וכן באיסור אונאה.
המשנה הראשונה עוסקת ב''קנין חליפין'', אשר משמעו: החלפת שני חפצים המוגדרים ''מטלטלין'' בין שני אנשים, כאשר כל אחד קונה דבר אחד ומוכר דבר אחר. למשל: מחליף פרה בחמור (בבא מציעא, ק', א'), כאשר בעל הפרה מוכר פרה וקונה חמור, ובעל החמור מוכר את חמורו וקונה את הפרה. בקנין זה, ברגע שאחד מגביה את החפץ הרי הוא קנה אותו וחברו גם כן קנה את החפץ השני, למרות שעדיין לא הגיע אליו החפץ.
 

הנושא

המשנה פוסקת: הזהב קונה את הכסף, והכסף אינו קונה את הזהב. הסבר: אם רוצים להחליף זהב בכסף, ניתן לקנות זהב בקניין חליפין, ולכן, ברגע שהקונה הגביה את הזהב, הרי הוא קנה את הזהב, וחברו קנה את הכסף. לעומת זאת, כסף אינו קונה בחליפין, ולכן המגביה את הכסף אינו קונה את הכסף ואינו מקנה את הזהב, כל זאת, כיוון שיש לו צורה לכסף, ולכן הוא מהווה מעות (כסף עובר לסוחר) ולא מטלטלין.
הגמרא מספרת על דוח שיח בין רבי יהודה הנשיא, מחבר המשנה, לרבי שמעון בנו. לאחר שרבי יהודה לימד את רבי שמעון את משנתנו, הפוסקת כי הזהב קונה את הכסף, שאל רבי שמעון את אביו: רבי, שנית לנו בילדותך ''הכסף קונה את הזהב'' – בדיוק הפוך מלשון המשנה כיום.
מסבירה הגמרא את ההבדל בין הנוסח הישן, אשר נאמרה "בילדותו", והנוסח החדש אשר נאמרה "בזקנותו".
בילדותו סבר: זהב חשוב – ולכן מהווה ''טבעא'' (כסף), לעומת כסף אשר אינו חשוב ולכן מהווה ''פירות'' (מטלטלין).
בזקנותו סבר: כסף ''חריף'' (יוצא ו"עובר לסוחר") ולכן מהווה ''כסף'', אך זהב אינו ''חריף'' ולכן מהווה מטלטלין. 
 

מהו המסר?

אנו לומדים מספר תובנות:
1. ''מחשבות ילדות'' אינן נמחקות, ומהוות כלי למחשבה על מנת להבין את מחשבותינו בבגרותנו.
2. מעניין לבחון מה באמת היו המחשבות שלנו בצעירותנו. אנו רואים מסיפור שלנו, כי המחשבות היו ''ילדותיות'' ובוחנות את הדברים מעל פני השטח. רבי חשב בצעירותו, כי דווקא הזהב מהווה את המעות לקניין, בגלל שזה נראה לו חשוב, ולכן הזהה מהווה את המעות לקניית חפצים. לעומת זאת, ה''כסף'' נראה פחות חשוב, ולכן מהווה רק ''מטלטלין''.
אנו קוראים להתייחס לכל אדם בכבוד, כולל ילדים צעירים. יש לשמוע ולהקשיב, ולהתייחס בהתאם.
אמנם לפעמים, במבט לאחור, כשאדם התבגר ומביט על מחשבותיו בצעירותו, ''נראים הדברים אחרת'', ולעיתים מבינים, כי המחשבות אז היו מעט שגויות ולא נכונות, אך אין זה פוסל את הדרך וההשקפה כי יש לכבד ולהעריך כל אדם וכל דעה, בכל גיל שהוא.


המאמר לע''נ  אמי מורתי, שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]