לכידות / רפי זברגר
בבא מציעא דף כה ע''א
הרקע
למדנו במשנה המסתיימת בתחילת הדף, על המציאות שחייב להכריז עליהן. מכנה משותף של כל המקרים – יש בהם סימן, ולכן הבעלים של האבדה לא מתייאש. בין היתר פירטה המשנה את המקרה של שלשה מטבעות המונחים זה על גב זה.
הנושא
הגמרא מנסה להבין איך הונחו שלושת המטבעות. רבי יצחק אמר: והוא שעשויים כמגדלים. בהמשך, הגמרא מסבירה שמדובר באופן מוגדר ביותר: רויחא תתאה, מציעתא עילויה, וזוטא עילויה מציעא. כלומר המטבע הגדולה למטה, האמצעית באמצע והקטנה למעלה, ומיד מסבירה הגמרא את הרעיון: דאמרינן אנוחי אנחינהו. כלומר, הסדר הזה של המטבעות, מלמד שמישהו הניח אותם באופן זה, ולכן, צורת ההנחה מהווה סימן, עובדה המחייבת הכרזה.
רבי ירמיה, כדרכו, שואל ארבע שאלות המנסות להגדיר יותר טוב את הרעיון [הסבר לשיטת רבי ירמיה–בדף כ''א לעיל]:
1. כְּשִיר מהו – המטבעות מוטלות בעגול ''כאצעדה''.
2. כשורה מהו – המטבעות מוטלות בשורה.
3. כחצובה מהו – המטבעות מוטלות כחצובה .
4. כסולם מהו – רוב אמצעי על תחתון, רוב עליון על אמצעי, כמו מדרגות.
הגמרא לא יודעת לפשוט ולענות על שאלותיו של רבי ירמיה, מלבד שאלה אחת, וזאת, על פי שיטת רב נחמן בשם רבה:
כל שאילו מכניס קיסם ונשלם בבת אחת – חייב להכריז. המקרה אשר עונה להגדרה זו, הוא המקרה הרביעי, כסולם. בסידור של ''כסולם'', אם מכניסים קיסם מתחת לכל המטבעות, כולן מתרוממות בבת אחת. תופעה כזאת מתקיימת, כאשר אדם מניח אותם בצורה מסודרת ויפה, הגורמת להתרוממותם יחדיו, במקרה כזה המוצא מציאה חייב להכריז.
מהו המסר?
הבדיקה המתוארת בעזרת הקיסם המרים את כל המטבעות בעצם מלמדת אותנו מהי ''לכידות'' וכיצד ניתן לבדוק אותה.
אם כולם ''מגיבים'' יחדיו, כולם ''פועלים בשיתוף פעולה'' מלמדת על קשר אמיץ בין ה''שותפים''.
ה''לכידות שלנו'' נוצרה ע''י הנחה יחדיו, של מספר מטבעות, על מנת שכול ''הפוגש'' את אותם מטבעות ידע להבחין כי מקורם באדם אחד, אשר רצה ''לבטא'' בדרך זאת, כי הוא הניחם שם לזמן מסוים, ומעוניין לחזור ולקחתם.
יצירת לכידות מעין זו, היא מטרה נעלה ביצירת קשר משפחתי חזק, בגיבוש כתה, קבוצה או שבט בתנועת נוער וכדו'. התחושה של ''כולם בשביל אחד, ואחד בשביל כולם'' מהווה סמל ותכלית ביצירת קשר מהותי ואמיתי בין כל חברי המשפחה או הקבוצה.
המאמר לע''נ אמי מורתי שולמית ב''ר יעקב, הכ''מ.
תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]
