סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הוכחה מתנאים - עדיפה

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא מציעא יז ע"ב

 

אמר ליה מר קשישא בריה דרב חסדא לרב אשי:
ואלמנה מן האירוסין דאית לה כתובה מנא לן?
אילימא מהא דתנן: נתארמלה או נתגרשה, בין מן האירוסין ובין מן הנישואין - גובה את הכל.
דלמא היכא דכתב לה:

1.
תוספות מסכת בבא מציעא דף יז עמוד ב:

... ומ"מ אמת הוא דארוסה יש לה כתובה אפי' לא כתב לה כדמוכח פרק האומר (קדושין דף סה. ושם) דקאמר היא אומרת קדשתני והוא אומר לא קדשתיך הוא מותר בקרובותיה ואם נתן גט מעצמו כופין אותו ונותן לה כתובה

לגבי הדין הנ"ל שם מחלוקת בין רב ושמואל.

2.

והתם ע"כ לא כתב לה דאי כתב לה היכי מצי למימר לא קדשתיך דאין דרך לכתוב כתובה קודם קדושין
וכן מוכח פרק נערה (כתובות דף מד.)
וכאן אינו רוצה להוכיח אלא מן ברייתא או מן משנה ולא מן מימראות האמוראים

תוס' מחדש שהגמרא רוצה להוכיח דווקא מדברי תנאים [משנה או ברייתא] ולא מדברי אמוראים [רב ושמואל שם בסוגיה - לעיל בסעיף 1]


3.
ותוס' מסביר באופן שונה, ואולי הסבר זה לא מקבל את העיקרון שמובא בסוף הסעיף הקודם:

אי נמי הכי קבעי באלמנה מן האירוסין דלא תגבי בעדי מיתה דליטעון ולימא פרעתיה אבל בגרושה אף מן האירוסין פשיטא ליה דאית לה כתובה דגובה בשטר גט כמו גרושה מן הנישואין במקום שאין כותבין וקורעין הגט ונכתוב אגביה גיטא דנן כו' ובמסקנא דסבר אביי כרבי יוחנן הטוען כו' דלא אמר כלום אפי' אלמנה מן האירוסין אית לה כתובה.

4.
ראה מה שכתבתי על מסכת יומא דף יט

בגמרא:

ואמרו לו אישי כהן גדול וכו', לימא תהוי תיובתא דרב הונא בריה דרב יהושע. דאמר רב הונא בריה דרב יהושע: הני כהני - שלוחי דרחמנא נינהו. דאי אמרת שלוחי דידן נינהו -
תלמוד בבלי מסכת יומא דף יט עמוד ב
מי איכא מידי דאנן לא מצינן למעבד ושלוחי דידן מצו עבדי? -
הכי קאמרי ליה: משביעין אנו עליך על דעתינו ועל דעת בית דין.

5.
תוספות מסכת יומא דף יט עמוד ב:

מי איכא מידי דאנן לא מצינן למעבד כו' - תימה דבפרק אין בין המודר (נדרים דף לה:) מיבעיא לן הני כהני שלוחי דרחמנא נינהו או שלוחי דידן נינהו וקאמר ת"ש ת"ש טובא התם ולבסוף לא איפשיטא
ואמאי לא פשיט לה מדרב הונא בריה דרב יהושע דהכא

תוס' מביא סוגיה במסכת נדרים שהגמרא דנה ממש בשאלה שעליה מדבר רב הונא בריה דרב יהושע בסוגייתנו. הגמרא שם מנסה לפשוט את השאלה אם כהנים בעבודתם הם שליחי ישראל או שליחי הקב"ה, ומנסה לפשוט את הבעיה ממקורות תנאיים שונים [שכל אחד מהם מובא עם פתיחה של "תא שמע"].

5.1
וקשה לי על תוס' כי שם הגמרא מביאה משנה אחת עם פתיחה של "תא שמע" ואחר כך מנסה לפשוט ממשנה נוספת וללא "קידומת" של "תא שמע" אלא פותחת רק ב"תנן".
אמנם אין בכך לפגום בעצם שאלת תוס'.

5.2
המשך הסבר דברי תוס:
ומדוע הגמרא שם לא הביאה את דברי רב הונא בריה דרב יהושע שקבע במפורש שכהנים הם שלוחי הקב"ה [="רחמנא"]!

6.
עונה תוס':

י"ל דלא בעי למיפשט מדברי אמוראים אלא ממתני' וברייתא

עונה תוס' שהגמרא במסכת נדרים רוצה לפשוט את הספק דווקא מדברי תנאים [במשנה או בברייתא] ולא מדברי אמוראים. תוס' לא מנמק את תשובתו!

ונראה לי להסביר:

5.3
הגמרא שם במסכת נדרים לא הוכיחה מדברי רב הונא בריה דרב יהושע מפני שיתכן שמי שהציג את ה"איבעיא להו" חולק על רב הונא בריה דרב יהושע. שהרי פעמים רבות בש"ס נקבע שאין להקשות מאמורא על אמורא אחר, ובאותה מידה יש לומר שגם אין להוכיח מדברי אמורא אחד על דברי/שאלת אמורא אחר.

5.4
לכאורה ניתן לענות על שאלת תוס', שהגמרא שם במסכת נדרים לא הכירה את דברי רב הונא בריה דרב יהושע!

"רב הונא בריה דרב יהושע" – חבר של רב פפא. ותלמיד של אביי ורבא. למעשה הוא חי בדור [החמישי] שלפני חתימת התלמוד על ידי רב אשי ורבינא. ויתכן שהבעיה שהוצגה במסכת נדרים היתה קדומה יותר. הבעיה שם לא הוצגה על ידי אמורא מסויים והיא מוגדרת כשאלה של ה"סתמא דגמרא",
ויתכן ש"סתמא" זאת היתה מדורות קדומים של האמוראים.

5.5
בכל אופן תוס' לא סובר כך, אולי הוא סובר דווקא ש"שסתמא דגמרא" זו נכתבה דווקא בסוף תקופת האמוראים או אף מאוחר יותר [באופן כללי - זו מחלוקת חוקרי התלמוד!]

5.6
ממשיך תוס':

וכי האי גוונא צ"ל אהא דמיבעיא לן בפ"ק דב"מ דף יז: ושם) ובפ' הכותב (כתובות דף פט:) אי אלמנה מן האירוסין אית לה כתובה ולא איפשיטא אף על גב דבכמה דוכתי בש"ס משמע בפרק נערה (שם כתובות דף מד. ושם) ובפרק האומר (קידושין דף סה. ושם) דאית לה כתובה כמו שהוכיח שם ר"י אלא לא בעי למיפשט אלא ממתני' וברייתא

תוס' מביא דוגמא נוספת בש"ס לעיקרון שהגמרא רוצה לפשוט מדברי תנאים ולא מדברי אמוראים. וגם שם הוא אומר:
תוספות מסכת בבא מציעא דף יז עמוד ב:

וכאן אינו רוצה להוכיח אלא מן ברייתא או מן משנה ולא מן מימראות האמוראים

6.
מכאן ואילך תוס' מיישב את השאלה באופן אחר לגמרי, שהבעיא שם בגמרא לא לגמרי זהה לדין של רב הונא בריה דרב יהושע [וגם בדוגמא שהביא בדבריו ממסכת בבא מציעא הוא אומר שם הסבר אחר: "אי נמי הכי קבעי באלמנה מן האירוסין דלא תגבי בעדי..."]
ולא ברור לי האם תוס' בהסברו השני [בשתי הסוגיות] חולק על ההסבר הראשון וסובר שכן ניתן לפשוט בעיא בגמרא מתוך דברי אמורא ולא רק מתוך דברי תנאים.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר