יגלום
בבא קמא קיג ע"ב
"מנין לגזל כנעני שהוא אסור? תלמוד לומר: אחרי נמכר גאולה תהיה לו – שלא ימשכנו ויצא. יכול יגלום עליו? תלמוד לומר: וחשב עם קונהו - ידקדק עם קונהו".
מדקדוק המילים עולה שפירוש המילה יגלום הוא היפך המילה ידקדק. כלומר יעגל ולא ידייק בחשבון.
וכן במסכת כלים יב משנה ח: "גולמי כלי עץ", ומפורש בתוספתא כלים ב הלכה יז: "ואלו הן גולמי כלי עץ שהן טמאין כל שהוא עתיד לשוף לגרר..." – הגוף הגולמי לפני פיתוח הפרטים.
וכן פירש הערוך בערך "גלם" בפירוש האחר: "נראה כמי שאין לו לא יד ולא רגל, כמו גולמי כלי מתכות", ומיד לאחר מכן הביא את גמרתנו יכול יגלום, הובא כאן בתוספות.
לפיכך פירוש הפסוק (מלכים ב' ב, ח) וַיִּקַּח אֵלִיָּהוּ אֶת אַדַּרְתּוֹ וַיִּגְלֹם, שגילגל את אדרתו עד שהפכה לגולם עגול וְחָלָק ללא פרטים של שפות ושרוולים. וכמו גולם זחל הפרפר המצונף בכל איבריו יחד, ורק לאחר בקיעתו הוא מוציא לחוץ את פרטי גופו והסתעפויותיו, כנפיו וזרועותיו.
