הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
סדר הדורות - רבינא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא קטו ע"ב
אבימי בר נאזי חמוה דרבינא הוה מסיק בההוא גברא ארבעה זוזי,
גנב גלימא אתיא ניהליה, אוזפיה ארבעה זוזי אחריני,
לסוף הוכר הגנב,
אתא לקמיה דרבינא,
אמר: קמאי - גנב ופרע בחובו, ולא בעי למיתב ליה ולא מידי,
הנך ארבעה זוזי אחריני, שקול זוזך והדר גלימי.
מתקיף לה רב כהן: ודלמא גלימא בהני זוזי קמאי יהבה ניהליה,
גנב ופרע בחובו גנב ופרע בהיקיפו,
וארבעה זוזי בתראי הימוני הימניה, כי היכי דהימניה מעיקרא!
איגלגל מילתא מטא לקמיה דרבי אבהו,
אמר: הלכתא כרב כהן.
1.
המבנה הכללי של מהלך [התרחשות האירועים] הסוגיה:
1.1
רבינא פסק הלכה למעשה
1.2
רב כהן - מופע יחידאי בש"ס - הקשה על רבינא. אולם מופיע גם בירושלמי כתלמיד של רב יהודה.
1.3
רבי אבהו - היה תלמידו של רבי יוחנן - פסק כרב כהן
2.
אם הדיון הגיע לרבי אבהו או [לפי גירסא אחרת] לרבה - לעיל בסעיף 1.2 - הכרח לומר שרבינא שמוזכר בסוגייתנו - בסעיף 1.1 - איננו רבינא שהיה תלמיד-חבר של רב אשי, שהרי רב אשי [עורך הגמרא] נולד כשמת רבא תלמידו של רבה, אלא מדובר ברבינא קדמון ["מנחת יהודה"].
2.1
ולכן גם מובן מדוע אין הלכה כרבינא [כי לא מדובר ברבינא חברו של רב אשי - הפוסק והמכרע]
2.2
וראה באבינועם כהן, "רבינא וחכמי דורו", עמוד 67 בהערה 20.
3.
ומכיוון שאני נוהג "להגן" על מסורת הדפוסים - כי כך גלגלו מהשמים על כן נראה לי לחדש: מדובר ברבינא "הרגיל" - חברו של רב אשי.
3.1
אחד הצדדי בדיון לפפי רבינא היה חותנו. והרי אסור לדיין לדון כשקרובו הוא אחד משני הצדדים!
אומרים הפרשנים שכאן שני הצדדים קיבלו והסכימו שרבינא ידון ביניהם, ואז מותר לו לדון בעניינם.
3.2
ונראה לי לחדש:
מדובר באמת ברבינא "הרגיל" - חברו של רב אשי - ובגלל שהיה מגדולי הדור ומעורכי הגמרא, ושימש כפוסק המרכזי בדורו בעניינים מעשיים [כדיין יחיד], לכן, ניתן לו תוקף מיוחד של ראש גלות וכולם היו כפופים לו, ולכן היה רשאי לדון גם את בני משפחתו. לכן הגמרא מציינת "חמוה דרבינא".
3.3
המשך ההסבר המחודש:
הראינו כמה פעמים שכאשר אמורא מאוחר [בסוגייתנו: רבינא] מוזכר לפני אמורא מוקדם [בסוגייתנו: רבי אבהו] ניתן לומר [לא תמיד], שכל הסוגיה נאמרת על ידי האמורא המאוחר.
3.4
וגם כאן נסביר כך: רבינא מספר מה היה בדורות שלפניו.
כנראה שאותו מקרה שהובא לפני רבינא הובא גם בהיסטוריה בפני חכם מסוים ששמו לא ידוע, רב כהן חלק עליו ורבי אבהו פסק כמותו - כרב כהן.
3.5
ואחר כך בא מקרה כזה לפני רבינא, ורבינא חולק על רבי אבהו. כלומר, לא רבי אבהו חלק על רבינא אלא רבינא - שחי הרבה אחרי רבי אבהו - לפי ההסבר הנ"ל - חלק על רבי אבהו!
3.6
ועורך הגמרא הסופי - אולי רב אשי עצמו - שיבץ את רבינא בתחילת הסיפור כי רצה לסיים כמי שהוא - עורך הגמרא - פוסק למעשה - כרב כהן וכרבי אבהו.
3.7
לאור כל הנ"ל ניתן לחדש: הביטוי "איגלגל מילתא" אולי מעיד - לא כבפרשנים - שהשאלה במקרה דומה כבר הובאה בעבר לפני רבי אבהו - בדיוק כדברינו.
4.
ואולי רבינא רבינא הוא זה שאמר - ולמעשה חזר בו - שהלכה כרב כהן!
