סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

תקנת השוק / רפי זברגר

בבא קמא דף קטו ע"ב

 

הרקע

המשנה בדף הקודם, עוסקת באדם שזיהה את כליו ביד אחר, וקודם לכן נפוצה שמועה בשכונה, כי גנבו לו חפצים אלו. הצירוף של שני התנאים הללו, יוצר "מצב משפטי חדש" ולא רגיל במשפט העברי, שבו האדם הנוטל את החפץ, נשבע ומקבל את כספו בחזרה. בדרך כלל שבועה פוטרת מחיוב, כאן כאמור, השבועה מזכה את הנשבע בכסף – נשבע ונוטל.
 

הנושא

הגמרא דנה במקרה שהגנב מכר את הגניבה לאדם שלישי, ולאחר מכן נודע מיהו הגנב. יש מחלוקת בין חכמים עם מי יש לנגזל התדיינות משפטית. רב בשם רבי חייא סבר שהדיון עם הראשון (הגנב), לעומתו, סובר רבי יוחנן בשם רבי עלאי, כי יש לנגזל עסק עם הקונה ולא עם הגנב. 
ישנם מספר פירושים למחלוקת זו, אנו נתמקד בהסברו של רב פפא, המייחס את המחלוקת ל"תקנת השוק". 
תקנה השוק קובעת כי אם הגנב מכר את החפץ הנגנב לאדם שלישי, הרי שהנגזל פונה ישירות לקונה, תובע ממנו לקבל את החפץ בחזרה, אך... חייב לשלם לו על לקיחת החפץ. בהמשך יתבע את הגנב על תשלום זה. 
סיבת התקנה: אם ''נרשה'' לנגזל לקחת את החפץ מיד הקונה ללא תשלום, ''השוק לא יהיה שקט''. כל הקונים יחששו, שהמוכר הוא בעצם גנב, והחפץ הנמכר אינו אלא גנוב, ויחששו לבצע עסקאות, שמא בעל החפץ יתבע את חפצו מהם. לאחר תקנה השוק, הקונים כבר אינם חוששים, שהרי מובטח להם תשלום על לקיחת החפץ שיחזירם למצבם לפני ביצוע העסקה. לכן, רב סובר שיש לנגזל עסק עם הגנב, מפני שהוא סובר שאין תקנת השוק. רבי יוחנן סובר שהנגזל רשאי לתבוע ישירות מל הקונה, עקב תקנת השוק, אך חייב כאמור לשלם לקונה את שווי החפץ. 
בהמשך, דנה הגמרא לפי השיטה הסוברת כי תיקנו ''תקנת השוק'', מה הדין במקרים שגנב ופרע בחובו, גנב ופרע בהיקפו. כלומר, הגנב פרע חוב שהיה עליו בגניבה שגנב, או שילם קנייה בהקפה שביצע קודם לכן עם הגניבה אשר גנב. 
אומרת הגמרא במקרים אלו: לא עשו בו תקנת השוק, כלומר, הנגזל יכול לקחת את הגזלה מיד המלווה [אשר קיבל את הגזלה כפירעון הלוואה] ולא לשלם לאותו מלווה, וכן לסוחר שהגזלן קנה ממנה בהקפה, והחזיר לו את חובו ע''י הגזילה.. מסבירה הגמרא מדוע: לאו אדעתא דהנו יהיבת ליה מידי. כלומר: ההלוואה ניתנה ללווה (הגזלן) כנראה בגלל מהימנות הלווה בעיני המלווה, בלי שום קשר לאופן חזרת כסף ההלוואה, וכן החנווני מכר לקונה (הגזלן) בהקפה, כנראה גם בגלל מהימנות הקונה בעיני הזבן, ואין פה חשש של מניעת מתן הלוואה כמו שאנו חוששים בתקנת השוק, שאנשים ימנעו לקנות חפצים ויחשבו פעמיים לפני עסקאות אלו. 
 

מהו המסר?

חכמים תיקנו תקנה שעל פניו נראית תמוהה. כיצד קבעו חז''ל שבעל החפץ הנגנב, יצטרך לשלם כדי לקבל את חפצו שלו.
הרי הגניבה חוזרת לבעליה, ואין יותר ''טבעי'' מכך, שהקונה יחזיר לו את החפץ שבכלל לא היה שייך למוכר.
אלא יש פה ראייה כוללת של המציאות והנהגות של מגוון אנשים רחב. חכמים ראו בחכמתם, כי אם נרשה ל''דבר הטבעי'' לקרות, ולהרשות לבעל החפץ לקחת חפצו מיד הקונה ללא תשלום, הרי תיווצר ''תְקִיעוּת'' במהלך תקין של התנהלות כלכלית כוללת. לכן, במקרים מסוימים, ניתן לתקן תקנה שעל פניו נראית לא הגיונית ופוגעת באגם הפרטי [נגזל צריך לשלם על החפץ שגזלו לו], על מנת להשאיר ''מצב חיים נורמאלי'' לכלל החברה.
כמו בתקנות כלכליות חברתיות, כך גם בהתנהלות פנים ביתיות. לפעמים אחד מבני הבית רוצה מאוד דבר מה, ייתכן אחד הילדים או אפילו אחד ההורים, אך כדי להמשיך ולזרום בהתנהלות פנים משפחתית, מחליטים החלטה שאינה לוקחת בחשבון את הרצון החזק של אחד מבני הבית, ולוא רק כדי שהבית ימשיך להתנהל באופן נורמאלי ולא ייתקע. 


תגובות תתקבלנה בברכה ל: rafi.zeberger@gmail.com



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר