תקנות חברתיות / רפי זברגר

בבא קמא דף קיד ע"ב

הרקע

לומדים במשנה בתחילת הדף, בסופה את ההלכות הבאות:
• מהלך אדם בתוך שדה חברו, להציל את נחילו [נחיל דבורים], ואם הזיק – משלם מה שהזיק.
• אבל לא יקוץ את סוכו, על מנת ליתן לו הדמים [לא יקצץ את הענף על מנת לשלם מאוחר יותר את מחיר הענף]. שתי הלכות אלו מלמדות אותנו, כי ניתן להיכנס לרשות חבר על מנת להציל דבר מה יקר ערך, אך למרות זאת, אסור להזיק ללא רשות, למרות שתוצאת הנזק עשויה להציל את ממון, יקר הערך.
 

הנושא

הגמרא מצטטת מספר ברייתא של רבי ישמעאל, בנו של רבי יוחנן בן ברוקא, תקנות שתיקן יהושע על מנת להנחיל את הארץ. כלומר תקנות אשר נועדו לחיות חיים יותר ''בריאים'', הגורמים לאנשים לשים לב לחבר, ולהתחשב בצרכים של כולם, ולא רק שכל אחד יראה את צרכיו האישיים והמשפחתיים. להלן מספר דוגמאות מתוך התקנות:
• יורד לשדה חברו, וקוצץ סוכו [ענף] של חברו כדי להציל את נחיל הדבורים שלו, ואח''כ משלם על הענף מרווחי דבש.
• שיהא אדם שופך יינו, על מנת להציל דבש חברו. ואח''כ גובה בעל היין את הנזק מבעל הדבש הניצול.
• שיהא אדם מפרק את עציו, וטוען את הפשתן היקר של חברו על העצים כדי להצילם. לאחר מכן גובה את דמי העצים מתוך הפשתן הניצול. 
 

מהו המסר?

ראש פתוח. ראש הבוחן כל דבר בחינה אמיתית וכנה. יהושע ביקש להקים "עַם בריא בארץ ישראל". עַם הרואה צרכים, גם של אחרים ופועל לפיהם. אם יש הפסד מרובה מאוד לחבר, יש חובה על האדם לדאוג בכל מחיר כלכלי, לסייע לחבר, גם אם יש נזקים אישיים, אבל תוך כדי הבטחה כי ניתן לגבות את הנזקים בהמשך.
כיוון זה של יהושע, אשר ראה את הנולד, וקבע כללים המתווים דרך לרבים, המתחשבים בכל הנתונים, הוא כיוון ''חיובי ויצרני''. גם בתוך הבית, כדאי ורצוי לקבוע תקנות, בכתב או בע''פ, המשרות אווירה חיובית, ודואגת לכל אחד מבני הבית. אין אחד מתנשא על השני, אלא כולם ביחד צועדים בשבילי החיים תוך נתינת ידיים זה לזה. 


תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]