התחשבות / רפי זברגר

בבא קמא דף קיג ע"ב

הרקע

אנו ממשיכים בנושא של הזמנת אדם לדין, תוך כדי התחשבות במצבו.

הנושא

אמר רב חסדא קובעים זמן שני, חמישי ושני,  זמן אחר זמן. כלומר, מנסים ביום שני, אם לא בא – מנסים ביום חמישי, ואם גם אז לא מופיע נותנים סיכוי אחרון ביום חמישי. לאחר מכן – כותבים ''שטר נידוי''.
בהמשך , מביאה הגמרא דברי רב יהודה, אשר נותן זמנים נוספים, להזמנת אדם לדין, כדי לא להעיק עליו יותר מידי. 
• לא מזמינים לדין בחודש ניסן ובחודש תשרי – כיוון שהם ''חודשים עמוסים''.
• גם לא מזמינים לדין בערב שבת ובערב יום טוב, כיוון שהוא טרוד בהכנות לשבת וחג, והוא ''עלול לשכוח''.
ומוסיף רב נחמן:
• גם לא מזמינים את הלומדים ב''לימוד כלה'' - לימוד שנתי שבהם מתאספים ''בעלי בתים'', העוזבים את עיסוקיהם, ובאים ללמוד בבית המדרש. לימוד זה נקרא "ירחי כלה''.
• כנ''ל לגבי הזמנה ב''זמן הרגלים'' – גם לקראת ובתוך החגים, אנשים עסוקים מאוד, ולכן נמנעים להזמין אנשים לדין
 
 

מהו המסר?

אם מתחשבים ב"עבריינים פוטנציאליים'' ולמשל, נותנים להם לסיים את ''ימי הלחץ'' של החגים, ורק אז מזמינים אותם לדין, הרי שכולנו צריכים ללמוד על מידת ההתחשבות , ולמצוא את העיתוי המתאים לכל נושא. להלן מספר דוגמאות:
• מעסיק המבקש לפטר את הפועל, הרי שיש להתחשב ולא להודיע לו לפני החגים או בזמנים לחוצים אחרים.
• מורה המבקש להעניש ילד אשר ביצע ''מעשה שלא ייעשה'', יתחשב במצב משפחתי שלו, ויבדוק פעמיים ושלוש, האם יש לחצים בבית, הגורמים לאי נוחות ומתח אצל הילד, שאולי הם שהביאו אותו לידי מעשה זה.
• הורה הכועס על ילדו, אשר לא הגיע הביתה בזמן המיועד. יבדוק ויתחשב בנסיבות חיצוניות, אשר אינן תלויות בילד, אשר גרמו לו לאיחור זה.
וכן הלאה וכן הלאה, על זה הדרך.
.


תגובות תתקבלנה בברכה ל: [email protected]