הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הדר פשטה; מתני לה בהדיא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא קי ע"ב

בעי רבא: כהנים, מהו שיחלקו גזל הגר כנגד גזל הגר? 
מי אמרינן: אשם קרייה רחמנא, מה אשם אין חולקין אשם כנגד אשם, 
אף גזל אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר, 
או דלמא גזל הגר ממונא הוא? 
הדר פשטה: אשם קרייה רחמנא. 
רב אחא בריה דרבא מתני לה בהדיא, 
אמר רבא: כהנים אין חולקין גזל הגר כנגד גזל הגר, מ"ט? אשם קרייה רחמנא. 

1.
רבא העלה בעיה והוא בעצמו "פשט" [=פתר] אותה.

2.
רב אחא - בנו של רבא - מעיד שרבא אמר את דינו מבלי שלפני כן התלבט ["בעי"] לגבי דין זה.

3.
מדוע עורך הגמרא שיבץ את החלק הראשון של הסוגיה. מדוע אי אפשר להסתפק בדברי רב אחא. האם שיבוץ כל הדיון בבית המדרש נצרך?

4.
לגבי הרישא של הסוגיה:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל קטו:

"בתר דבעיא הדר פשטה, אנן לא מתרצין הכי דכל כי הא לא שביק תלמודא לאקשויי ולברורי, שיטה מקובצת על ב"מ דף נ"א א' בשם הרמב"ן:"

הסבר: הגמרא מדגישה שרבא עצמו פשט את בעייתו, ואילו הגמרא עצמה [חכמים בבית המדרש, או – רב אשי ובית דינו] לא מוטרדת מהבעיה. הדבר לא לגמרי ברור, מדוע דווקא בעיה זו לא מטרידה את הגמרא.

4.1
פתרון הבעיה הוא מסברא ולא ממקור תנאי וכדומה.

4.2
הביטוי "בתר דבעיא הדר פשטה" - 14 מופעים בש"ס. מתוכם 8 פעמים על ידי רבא !

4.3
ועדיין קשה מדוע הגמרא לא מביאה את המסקנה של רבא באופן ישיר וללא הקדמה של הבעיא - גם בשלב הראשון בסוגייתנו.

4.4
אולי אפשר לומר [חידוש]: דין שמופיע אחרי "מהו דתימא" מתבטל ואינו מתקבל, אבל ייתכן שבמקרה כמו בסוגייתנו הנ"ל, שהדין הוצג תחילה כ"בעיא", אע"פ שאחר כך רב פשט את הספק, בכל אופן אפשר לפסוק גם כצד השני בבעיה. וגם צד זה שלא התקבל לא נדחה לחלוטין.

5.
לפי האמור לעיל - בסעיף 4.4 - ניתן לומר שרב אחא בריה דרבא - לעיל בסעיף 2 - טוען שרבא - אביו - לא התלבט כלל בדין, אלא אמר את ההלכה ללא התלבטות. וממילא גם עורך הגמרא פוסק כרבא כי אין "צד שני" [כמו שיש למי שטוען - לעיל סעיף 1 - שהדיון התחיל ב"בעי"].