הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
גופא
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא קי ע"א
גמ'. ת"ר: אשם - זה קרן,
המושב - זה חומש.
או אינו אלא אשם זה איל?
ולמאי נפקא מינה? לאפוקי מדרבא, דאמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה - לא יצא, החזירו חצאין - לא יצא,
מ"ט? אשם קרייה רחמנא!
כשהוא אומר: מלבד איל הכפורים, הוי אומר: אשם - זה קרן.
... גופא, אמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה - לא יצא, החזירוהו חצאין - לא יצא;
מאי טעמא? אשם קרייה רחמנא...
הסבר:
1.
גמ'. ת"ר: אשם - זה קרן,
המושב - זה חומש.
או אינו אלא אשם זה איל?
ולמאי נפקא מינה?
הגמרא שואלת מה הנפקא מינה כיצד לפרש את הפסוק [קצת קשה, ואם אין נפקא מינה הלכתית לא צריך לברר את משמעות הפסוק?]
1.1
עונה הגמרא:
לאפוקי מדרבא, דאמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה - לא יצא, החזירו חצאין - לא יצא,
מ"ט? אשם קרייה רחמנא!
כלומר, לפי הפירוש שהברייתא שוללת יוצא שהלכה תהיה שלא כרבא.
1.2
כשהוא אומר: מלבד איל הכפורים, הוי אומר: אשם - זה קרן.
לפי הדרשה הסופית בברייתא הדין הוא כמו רבא.
1.3
הערה: צריך לומר שרבא עצמו חידש את דינו כמסקנה מהדרשה בברייתא.
2.
... גופא, אמר רבא: גזל הגר שהחזירו בלילה - לא יצא, החזירוהו חצאין - לא יצא;
מאי טעמא? אשם קרייה רחמנא.
הגמרא מצטטת כאן את דברי רבא כפי שהובאו לעיל בסעיף 1.1 ולא מוסיפה על דבריו כלום.
3
האמור לעיל לא כבדרך כלל, שאחרי "גופא" הגמרא דנה בהרחבה באותו דין שהובא בסוגיה הקודמת באופן "צדדי".
3.1
הליכות עולם שער שני פרק א:
נה. כל היכא דאמרינן גופא לחדש דבר וזו שיטת הגמרא בכל מקום שמביא מימרא או ברייתא אגב גררא והדר בעי לחדושי בה מידי לפרושי או לאקשויי עלה מהדר לה זימנא אחרינא ואומר גופא כלומר מעיקרא אגב גררא הוא והכא גופא ועיקרא.
כלעיל בסעף 3.
3.2
המשך דבריו:
והוה תמה לי בפרק אלו טריפות גבי אמר רבא ריאה דאיגלידא כאהינא סומקא וכו' דאמרינן גופא אמר רבא וכו' ולא קא מחדשינן בה מידי ואין זו שיטת הגמרא (בכל קום) [בשום מקום].
הוא מביא סוגיה - שבה לא מובא שום חידוש אחרי הביטוי "גופא" - והוא תמה על כך שלא מובא שום חידוש אחרי ה"גופא".
ויש להעיר: יכול היה להעיר גם על סוגייתנו - לעיל בסעיף 2.
3.3
והוא מיישב:
שוב ראיתי בפירוש הר"ן ז"ל להלכות שאומר בלשון הזה הא דאמרינן גופא ואף על גב דלא מחדשינן בה מידי משום דאיידי דקא בעי לאתויי הנך מימרי דרבא כולהו הדר אייתי נמי הא.
באותה סוגיה הגמרא חזרה על דברי רבא כי רצתה לצרפם לדינים נוספים שאמר רבא.
3.4
ההסבר לעיל בסעיף 3.3 מתאים גם לסוגייתנו, שהרי אחרי שהגמרא אומרת גופא... היא מביאה דינים נוספים של רבא.
3.5
ראה "שוטנשטיין", הערה 41, וכן ב"גליון הש"ס" לרע"א כאן.
3.6
ויש להעיר: בסוגייתנו כל דברי רבא כנראה מיוסדים על עיקרון אחד, ולכן הגמרא כינסה את כולם [כולל המימרא של רבא שהוזכרה בסוגיה הקודמת ומובאת אחרי ה"גופא"]
