הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הכי קאמר

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא קה ע"א

בעי רבא: גזל שתי אגודות בפרוטה והחזיר לו אחת מהן, מהו?
מי אמרינן השתא ליכא גזילה,
או דלמא הא לא הדר גזילה דהואי גביה?
הדר פשטה: גזילה אין כאן, השבה אין כאן.
אי גזילה אין כאן, השבה יש כאן?
הכי קאמר:
אף על פי שגזילה אין כאן, מצות השבה אין כאן...
בעי רבא: גילח אחת ונשרה אחת, מהו?
אמר ליה רב אחא מדיפתי לרבינא:
נזיר שגילח אחת אחת קא מבעיא ליה לרבא?
אמר ליה: לא צריכא,
כגון שנשר אחת מהן וגילח אחת,
מי אמרינן: השתא מיהת הא ליכא שיעור,
או דלמא הא לאו גילוח הוא,
דמעיקרא הא שייר שתי שערות, והשתא כי גילח לא הוי ב' שערות?
הדר פשטה: שער אין כאן, גילוח אין כאן.
אי שער אין כאן, גילוח יש כאן?
הכי קאמר: אע"פ ששער אין כאן, מצות גילוח אין כאן. 

1.
רבא העלה שתי "בעיות" והוא יישב אותם. הגמרא הקשתה על לשון ההסברים ולכן היא "תיקנה" את ניסוחם.

2.
התיקון נפתח בביטוי "הכי קאמר". בסוגייתנו מודגש שהביטוי הנ"ל מיושם גם על דברי אמוראים, ולא רק על דברי תנאים כבדרך כלל בש"ס.

3.
הליכות עולם שער שני פרק ב

טו. דרך התנאים לסתום דבריהם ולא לפרש ולזה אנו יכולים לדוחקן ולהוציאן ממשמעותן ולומר הכא במאי עסקינן או הכי קאמר וכיוצא בזה מהדוחקים הרבה בכוליה גמרא שאומרים גבי התנאים,
אבל דרך האמוראים לפרש ולא לסתום ולזה אין אנו יכולים לדוחקם ולהוציאם ממשמעותן בשום פנים ולומר הכא במאי עסקינן או הכי קאמר וכיוצא בזה מהדוחקים שאומרים גבי התנאים
שהאמורא היה לו לפרש דבריו ומדלא פירש דבריו משמע כפשוטן, והאריך בזה הכריתות פרק התכלת דלא אוקי התם דברי האמורא באופן שהעמדנו באותה סוגיא עצמה בברייתא אחרת גבי חוטי צמר פטורים בשל פשתן וכו' והיינו מפני שהאמורא היה לו לפרש דבריו מה שאין כן התנא וזה מכוון דבריו [להבין הענין] ואין צורך באריכות:

4.
חכמת שלמה מסכת כתובות דף ט עמוד א:

"... ויש אומרים דהכל הוא מדברי ר"א רק שהתרצן הוא מגיה אותו ומתקנו כפי הענין ואין זו מן הסוגיא דהוה ל"ל חסורי מחסרא וגם אינו מן הדרך להגיה הרבה ולחסר בדברי אמורא אלא הכי קאמר לחוד ועוד דהאי וכי תימא דקאמר אינו קשה לדברי ר"א דהכא אלא אפתח פתוח דלעיל כמו שפירשו התוס' וא"כ אי אפשר לומר ולפרש שהכל מגיה התרצן בדברי ר"א דהכא ודו"ק. (עיין במהרש"א): "

מדבריו יוצא, שהביטוי "חיסורי מיחסרא"/ "חסורי מחסרא" לא מתאים לומר לגבי אמורא, אבל הביטוי "הכי קאמר" כן מתאים לצורך הסבר דברי אמוראים.

5.
ונראה לי, לומר שאין מחלוקת בין ה"הליכות עולם" ל"חכמת שלמה" [כפי שמשמע בפשטות מדבריהם]. הראשון מדבר על הביטוי "הכי קאמר" במשמעות של שינוי גירסא, וזה לא אומרים על דברי אמורא, ואילו ה"חכמת שלמה" מדבר על "הכי קאמר" במשמעות של פרשנות, ודברי פרשנות ניתן לומר גם על דברי אמוראים.