|
תשובה ''מושקעת'' / רפי זברגרבבא קמא דף קג ע"א
הרקע
אדם הגוזל חפץ מאדם אחר, ובעל החפץ תובע את הגזלן. אם הגזלן כפר ולא הודה בגזלה, חייב הוא להישבע שלא גזל. הנושא
קובעת המשנה בדף שלנו, כי אם הנגזל לא נמצא באזור של הגזלן, כאשר הוא מבקש להחזיר לגזלן את הקרן והחומש, עליו לטרוח ולמצוא את הגזלן עד למרחקים. בלשון המשנה: יוליכנו אחריו לְמָדַי. מָדַי, הוא שם מקום מרוחק באזור איראן, והדוגמא שלו במשנה מציינת, כי אין ''גבול'' ואין מרחק מכסימלי, אותו הגזלן חייב לעבור, אלא, בכל מקום על פני כדור הארץ שבו יהיה הנגזל – חובה על הגזלן להגיע לשם, כדי להשיב את הקרן והחומש של הגזלה. מהו המסר?
מ"עיקר הדין" של השבת הגזלה אנו למדים, כי כדי לחזור בתשובה, וכדי לתקן דברים שקלקל הגזלן, ובמיוחד אם היה ''חצוף'' ונשבע לשקר שלא גזל, למרות שידע את האמת לאמיתה, הרי שיש ''להשקיע'' על מנת שיוכל לתקן את המעוות. עליו לנסוע למרחקים, לא להתעצל, לא לחסוך כל מאמץ כדי לחזור בתשובה, וכדי לרצות את הגזלן על העוול שביצע כנגדו. מסר זה נוגע מאוד לימים אלו, ימי תשובה ורחמים של חודש אלול. הפנמת הנושא, כי תשובה אינה פעולה של מה בכך, של דיבור מן השפה ולחוץ, אלא השקעה נפשית וגופנית, לעיתים אף השקעה כלכלית, על מנת לתקן את דרכינו, תביא אותנו בסופו של דבר, לשוב באמת ובתמים, ולחזור ל"דרך ישרה" ולמסלול הנכון. |