סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 993

"שנים אוחזין בטלית"

בבא מציעא ב ע"א


האדמו"ר רבי יששכר דב רוקח האדמו"ר מבלז היה בילדותו ילד מחונן מאד. כאשר שב מהתלמוד תורה ביום בו התחילו ללמוד מס' ב"מ, בקשו סבו הרה"ק השר שלום מבלז לבוא להבחן אצלו. פתח הילד במש' של שנים אוחזין בטלית. במש' נאמר שכאשר יש ויכוח בין שני אנשים הבאים לב"ד כאשר הם אוחזים בטלית זה אומר אני מצאתיה וכולה שלי וזה אומר אני מצאתיה וכולה שלי הדין הוא זה ישבע שאין לו בה פחות מחציה וזה ישבע שאין לו בה פחות מחציה ויחלוקו.

כאשר הילד שנה את משנתו בדין זה שאלו סבו מה הכוונה שנים אוחזים בטלית, האם הכוונה לטלית כזו המקובלת עלינו כטלית, היינו הטלית בה אנו מתעטפים בתפילה או הכוונה לבגד רגיל, והמש' קוראת לכל בגד בלשון טלית. הילד ענה שהמלמד בת"ת לימד שטלית זו השנויה במשנתנו אינה טלית של מצוה אלא בגד רגיל. שאלו הסבא מנין ידע המלמד שהטלית הזו השנויה במשנתנו אינה טלית של מצוה. הרהר הילד דקות מעטות וענה כך: בעצם על משנתנו קשה קוש' חזקה, אם שנים באים לב"ד עם טלית כשכל אחד מהם טוען אני מצאתיה מדוע נא' במש' שהשנים חולקים את הטלית ביניהם, אנו הרי יודעים שהתורה ציוותה על השבת אבדה, אדם שמוצא בגד עליו להכריז על הבגד ולצפות שבעל הבגד יבוא וידרוש את אבדתו, אבדה אינה שייכת למוצא, היא שייכת לבעל האבדה. כיצד א"כ מתבאר במשנתנו שבגד זה שנמצא מתחלק בין המוצאים אותו.

עמד על כך הרא"ש במש' וכך כותב הרא"ש: שנים אוחזים בטלית זה אומר אני מצאתיה וזה אומר אני מצאתיה ואיירי במקום שהיא של מוצאה כגון בעיר שרובה גויים, הגמ' אומרת להלן שעיר שרובה גויים אין דין של השבת אבדה, שהרי בתורה נא' "לכל אבדת אחיך", מי שהוא אחיך במצוות יצא הגוי שאינו אח במצוות התורה, הוא מצווה רק בשבעה מצוות בני נח, לכן במשנתנו יש וויכוח בין המוצאים כשההכרעה ההלכתית היא שהמציאה תתחלק בין המוצאים ואין כאן דין של השבת אבדה לבעליה משום שמשנתנו מדברת בעיר שרובה עכו"ם.

מדברי רא"ש אלו המשיך הילד המחונן: מה הסיבה בעצם שבעיר שרובה עכו"ם לא חייבים במצות השבת אבדה, מסתבר, טען הילד, שהסיבה היא כיון שאנו הולכים אחר הרוב אנו טוענים שכל חפץ שנמצא בעיר שרובה עכו"ם זיל בתר רובא דוודאי נפל החפץ מגוי, ולגוי אין חיוב של השבת אבדה.

אם כך אנו חייבים לומר שהטלית השנויה במשנה אינה טלית של מצוה כיון שאילו היתה הטלית טלית של מצוה עדיין היו חייבים המוצאים את הטלית להשיבה לבעליה למרות שמדובר בעיר שרובה גויים שהרי טלית מצויצת לא יתכן שתיפול מן הגוי, מנין לו לגוי טלית מצויצת. ע"כ כוונת המש' לבגד סתם, ועל בגד סתם שפיר מיישב הרא"ש שמדובר בעיר שרובה עכו"ם.

[האדמו"ר מטאלנא שליט"א]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר