טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בהדי הוצא לקי כרבא – כרוב

"אמר ליה רבא לרבה בר מרי, מנא הא מילתא דאמרי אינשי: בהדי הוצא לקי כרבא? א"ל, דכתיב: למה תריבו אלי כלכם פשעתם בי נאם ה'. אמר ליה: את אמרת מהתם, ואנא אמינא מהכא: עד אנה מאנתם לשמור מצותי ותורותי" (בבא קמא, צב ע"א).

פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו] רָבָא לְרַבָּה בַּר מָרִי: מְנָא הָא מִילְּתָא דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי [מנין דבר זה שאומרים אנשים] בפתגם עממי: בַּהֲדֵי הוּצָא לָקֵי כְּרָבָא [יחד עם הקוץ לוקה גם הכרוב], שפעמים עוקרים את הכרוב עם הקוץ? אָמַר לֵיהּ [לו], דִּכְתִיב [שנאמר]: "לָמָּה תָרִיבוּ אֵלָי כֻּלְּכֶם פְּשַׁעְתֶּם בִּי נְאֻם ה'" (ירמיה ב, כט), משמע מלשון "כולכם" שנאמרה התוכחה לכולם, אפילו לאלה שלא היו פושעים. אָמַר לֵיהּ [לו] רבא: אַתְּ אָמְרַתְּ מֵהָתָם, וַאֲנָא אָמִינָא מֵהָכָא [אתה אומר משם, מן הנביאים, ואני אומר ראיה מכאן, מן התורה] שאמר ה' למשה לאחר שליקטו אנשים מבני ישראל מן בשבת: "עַד אָנָה מֵאַנְתֶּם לִשְׁמר מִצְוֹתַי וְתוֹרתָי" (שמות טז, כח), ומשמע שאף משה בכלל זה, אף שהוא לא חטא (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: כרוב עלים   שם באנגלית:  Kale    שם מדעי:  Brassica oleracea var. Acephala

שם נרדף במקורות: קולסי כרוב   


נושא מרכזי: מה תפקיד הכרוב בפתגם?

לריכוז המאמרים שנכתבו על הכרוב הקש/י כאן.
 

ראו בהרחבה במאמר "וקולחי כרוב, ודלעת יונית" (יבמות, ע"ב). לקריאה לחץ כאן.

 
מפרש כאן רש"י: "בהדי הוצא לקי כרבא - קוץ הגדל אצל הכרוב כשבא לעקרו פעמים שנעקר הכרוב עמו ונמצא לוקה בשבילו כלומר שכיני רשע לוקין עמו". כדרכנו נשאל גם עתה האם רק במקרה נבחר הכרוב כירק המסמל את הצדיק שנגזר עליו לשלם את מחיר עקירת הקוצים (הרשעים) מסביבו?

לענ"ד השימוש בכרוב כמשל קשורה לכך שמדובר בירק בעל חשיבות מיוחדת בגלל גודלו (כפי שנראה בהמשך). אולי יש בפתגם רמז לכך שהסכנה להענש יחד עם הרשעים איננה רק נחלת פשוטי עם אלא גם של מורמים מעם כמשה רבינו. הפתגם העממי רומז לכך שלא רק ירקות קטנים יחסית כדוגמת הבצל, השום ואחרים עלולים להעקר אגב עקירת הקוצים אלא אפילו ירק גדול כדוגמת הכרוב. אמנם גם לדלעת היוונית חשיבות מיוחדת, אלא שבניגוד לכרוב שיש לו גזע ("קלח") גבוה אחד היא משתרעת או מודלית ותופסת שטח גדול ובכך מונעת מקוצים להתפתח סמוך לבסיסה. הצל המוטל על ידי עלי הדלעת מונע מקוצים לגדול מסביב לבסיסה. סביבת "קלח" הכרוב חשופה ולכן יכולים לגדול שם קוצים ועקירתם עלולה לגרום גם לעקירתו. יתר על כן, בעת ניכוש עשבים שוטים סביב הדלעת אין סכנה לפגוע בגזע הדלעת משום שהיא מוגנת על ידי השלוחות הארוכות שמסביבה ואילו עידור סביב הכרוב נעשה בצמוד לגזעו.

גודלו של הכרוב הביא לבחירתו כמדד לכמות המינימלית לחיוב הוצאה בשבת לשיטת רבי עקיבא: "אדמה כחותם המרצופים דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים כחותם האיגרות. זבל וחול הדק כדי לזבל קלח של כרוב דברי ר"ע, וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא וכו'" (שבת, פ"ח מ"ה). מפרש רש"י (שבת, פ ע"ב): "כרישא - קפלוט, ושיעוריה זוטר משל כרוב". שיטת רבי עקיבא הסובר שכמות הזבל שחייבים על הוצאתה היא כדי לזבל קלח של כרוב קשורה, אולי, למעמדו המיוחד של הכרוב. כפי שנראה הרי שהכרוב הוא צמח גדול במיוחד ולכן גם חשוב. מכאן נלמד שלרבי עקיבא יש להוציא כמות גדולה יותר של זבל, על מנת להתחייב, בהשוואה לחכמים המחייבים גם בכמות המספיקה לזבל צמח קטן יותר ככרישה (על הכרשה ראו במאמר "שדר ליה כרתי").
 

מקורות עיקריים:

ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 81-82).
ז. עמר, "הצומח והחי במשנת הרמב"ם – לקסיקון לזיהוי הצמחים ובעלי החיים שבפירוש המשנה לרמב"ם", בהוצאת מכון התורה והארץ, תשע"ה. עמ' 100.
י. פליקס, הצומח החי וכלי החקלאות במשנה (עמ' 86).
ח.י. קאהוט, הערוך השלם (ערך "קלס").

לעיון נוסף:

הרב מ. שמואל והכרוב הרפואי.
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.