|
לא לפחד / רפי זברגרבבא קמא דף פ''ג
הרקע
הפעם נעסוק בתקנה נוספת, המצוינת במשנה (ע"ט:) : לא יגדל אדם את הכלב, אלא אם כן הוא קשור בשלשלת הנושא
הגמרא מוסיפה ומסייגת את האיסור לגדל כלבים: ... אבל מגדל הוא בעיר הסמוכה לספר ["עיר גבול"] וקושרו ביום, ומתירו בלילה. כלומר, בעיר ''הדורשת שמירה'', כמו ערי ספר הסמוכים לגבול, מותר ''לשחרר'' כלבים בשעות הלילה, על מנת שיסייעו בשמירה. בהמשך , מסופר על אימרתו של רבי דוסתאי אשר גר ביישוב הנקרא ''בירי'', וכך הוא אמר: כתוב בתורה: וּבְנֻחֹ֖ה יֹאמַ֑ר שׁוּבָ֣ה יְהוָ֔ה רִֽבְב֖וֹת אַלְפֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל, מסיק רבי דוסתאי: שאין השכינה שורה על ישראל, פחות משני אלפים ושתי רבבות. ("השכינה" הינה "אנרגיה'' אשר באה מהקדוש ברוך הוא אל מקומו של האדם). מהו המסר?
לומר לאדם ''לא לפחד'' אינו ''משפט יעיל''. שכן, הפחד נובע מתחושות פנימיות שאינן ''שכליות'' ואמירה כזאת, אינה ''פועלת'' על תחושות אלו. אם רוצים ''לעבוד'' עם אנשים הפוחדים, יש לעמול הרבה, תוך כדי מעבר על מצבים שונים, וניסיון לאט לאט להתגבר על פחדים אלו. |