סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

חידות וחידודים על הדף / אריה פלהיימר

בבא קמא עד-פ

 

1. באיזה עניין נזכר:

א. "לסטים מזויין", שאינו בן אדם?
ב. "וקפצו עליה בני אדם"?
ג. ("חב"ד")?
 

2. מי הוא זה ואיזה הוא:

א. ש"היה שמח שמחה גדולה", ועל שום מה?
ב. הדמות המקראית המוזכרת בענייננו, שנהרגה בכלי הנשק האישי שלה?
ג. שהעז להעיז את העז?
ד. האישה שהסתבכה מחמת לחץ נפשי?
ה. שדן את זולתו ואת אשתו לכף חובה – תרתי משמע?
 

3. מה המשותף ל:

א. בהמה דקה, תרנגולים, חזירים?
 

4. השלם:

א. "יש בכלל .......... מנה".
ב. "כל עדות שאי אתה יכול ל......... לא הויא .......".
ג. "אין מגדלין......... ........ בארץ ישראל".
ד. "אין .......... ........על הצבור אלא אם... רוב צבור.......... לעמוד בה".
ה. "הלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו...... אפילו ב....".
ו. "אמירה לנכרי ...... היא".
 

5. שונות:

א. כל "בר בי רב דחד יומי" בהלכות צבא יודע, שמארבים ממוקמים בדרך כלל בוואדיות. היכן בענייננו מאוזכר חריג לכך?
ב. מספרים על חסיד מסוים שסרח, שלא היה ירא מפני הקב"ה, אלא מן החשש שהקב"ה יספר על כך לרבו. מה להלצה זו ולתוכן תגובתו של רבן יוחנן בן זכאי על שאלת תלמידיו?
 

תשובות

1. באיזה עניין נזכר:
א. "...לימים נכנסו חביריו לבקרו כיון שראו אותה העז קשורה בכרעי המטה חזרו לאחוריהם ואמרו לסטים מזויין בביתו של זה ואנו נכנסין אצלו", פ. 11 למעלה.
ב. "ומעשה באשה אחת שהיה בנה מיצר לה וקפצה ונשבעה כל מי שיבא איני מחזירתו וקפצו עליה בני אדם שאינן מהוגנין", פ. 6 לפני ההתרחבות.
ג. (חב"ד בי"ח בח"ן סימן), פ: 1 אחרי ההתרחבות. הכוונה לסימנים (של האות השנייה בשמם) של שמות האנשים בעלי המסורת: ר' אחא, רבי אבא, ר' אדא, ואידך זיל גמור.

2. מי הוא זה ואיזה הוא:
א. "מעשה בר"ג שסימא את עין טבי עבדו והיה שמח שמחה גדולה (רש"י: לפי שעבד כשר היה והיה מתאוה לשחררו"), ע"ד: בהתרחבות.
ב. "כגון בניהו בן יהוידע, שנאמר ויגזל את החנית מיד המצרי ויהרגהו בחניתו", ע"ט: 8 למעלה.
ג. אחד מאנשיו של אותו חסיד, שבניגוד לתקנת חכמים ש"אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל, העז להעיז(=להכניס) עז לביתו של אותו חסיד, כדי שישתה את חלבה, פ. 7 למעלה.
ד. "ומעשה באשה אחת שהיה בנה מיצר לה וקפצה ונשבעה כל מי שיבא איני מחזירתו וקפצו עליה בני אדם שאינן מהוגנין", פ. 6 לפני ההתרחבות.
ה. בתשובה על שאלתו של רב אדא בר אהבה את רב הונא על אודות הבהמה הדקה שהוא מגדל, הוא ניסה להרגיעו באמצעות המידע על שמירתה המעולה של חובה אשתו. בתגובה "א"ל חובה תקברינהו לבנה וכו'", פ. 5 למטה.

3. מה המשותף ל:
א. אין מגדלים את בעלי החיים האלה במקומות שונים בארץ, ע"ט: במשנה.

4. השלם:
א. "יש בכלל מאתים מנה", ע"ד. באמצע.
ב. "כל עדות שאי אתה יכול להזימה לא הויא עדות", ע"ה: 5 למטה.
ג. "אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל", ע"ט: בהתרחבות השנייה.
ד. "אין גוזרין גזרה על הצבור אלא אם כן רוב צבור יכולין לעמוד בה", ע"ט: 5 למטה.
ה. "הלוקח בית בארץ ישראל כותבין עליו אונו אפילו בשבת", פ: 6 מתחת להתרחבות.
ו. "אמירה לנכרי שבות היא", פ: 4 למטה.

5. שונות:
א. "וישימו לו (= לאבימלך) בעלי שכם מארבים על ראשי ההרים", ע"ט: 11 למעלה.
ב. בתשובה על שאלת תלמידיו "מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מגזלן" (ע"ט: ברבע העליון) השיב להם: "זה השוה כבוד עבד לכבוד קונו וזה לא השוה כבוד עבד לכבוד קונו". החסיד שסרח, החושש מרבו ולא מהקב"ה, "כיבד העבד יותר מקונו שהוא ירא מבני אדם ומעין של מעלה לא נזהר" (רש"י על אתר).

המחבר מוכן ברצון לשלוח את החידון ישירות לדוא"ל הפרטי, ואף ישמח לקבל הארות והערות. את הבקשה יש להפנות ל [email protected]

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר