טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

מאי חולדות סנאים? אמר רב יהודה: שרצא חרצא – חמוס

"כשם שאמרו אין מגדלין בהמה דקה, כך אמרו אין מגדלין חיה דקה; ר' ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולים, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויים לנקר את הבית. מאי חולדות סנאים? אמר רב יהודה: שרצא חרצא; ואיכא דאמרי: חרזא דקטיני שקיה ורעיא ביני וורדיני. ומאי שרצא? דמתתאי שקיה" (בבא קמא, פ ע"א).

פירוש: כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ חכמים אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה, כָּךְ אָמְרוּ שאֵין מְגַדְּלִין חַיָּה דַּקָּה, כגון כלבים וחתולים. ר' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְגַדְּלִין חיות בית שיש בהן תועלת ואינן מזיקות כגון כְּלָבִים כּוּפְרִין (כלבי ציד), וַחֲתוּלִים, וְקוֹפִין, וְחוּלְדּוֹת סְנָאִים, מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִים אלה לְנַקֵּר (לנקות) אֶת הַבַּיִת ממיני שרצים, ולכן מותר לגדלם. ושואלים: מַאי [מה הן] חוּלְדּוֹת סְנָאִים הללו? אָמַר רַב יְהוּדָה: קוראים להן בארמית שַׁרְצָא חַרְצָא; וְאִיכָּא דְּאָמְרִי [ויש שאומרים]: שקוראים להן חַרְזָא, דִּקְטִינֵי שָׁקֵיהּ וְרָעֲיָא בֵּינֵי וַורְדִּינֵי [שדקות שוקיה ורועה בין הקוצים]. וּמַאי שַׁרְצָא [ומה טעם קוראים להן שרץ]? דְּמִתַּתַּאי שָׁקֵיהּ [מפני ששוקיה נמוכות] ונגררות על הארץ ונראות כשרץ השורץ על הארץ" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: חמוס הבית         שם באנגלית: Ferret          שם מדעי: Mustela putorius furo

שם נרדף במקורות: חולדת הסנאים


הנושא המרכזי: לזיהוי חולדת הסנאים


הזיהוי הרווח בין המפרשים וחוקרים בני זמננו לחולדה מניח, בדרך כלל, שהיא צורת הנקבה או השם הארמי של החולד שנמנה בתורה ברשימת השרצים (1): "וזה לכם הטמא בשרץ השרץ על הארץ החלד והעכבר והצב למינהו" (ויקרא, יא כ"ט). מפרש שם אונקלוס: "ודין לכון דמסאב ברחשא דרחיש על ארעא, חולדא ועכברא וצבא לזנוהי". בתרגום יונתן אנו מוצאים: "ודין לכון דמסאב דמיה ומשכיה ובישרה בריחשא שרחיש על ארעא: כרכושתא ועכברא אוכמא וסמוקא וחיורא וחדרונא לזנוי" (2). רש"י (ויקרא,יא כ"ט) מפרש "החלד - מושטיל"ה" ובאופן זהה גם הרד"ק בספר השורשים "החולד והעכבר - הוא הנקרא חולדה בדברי רז"ל שקורים לו מושתיל"א". המושטיל"ה (Mustela) היא שמו של הסוג חמוס הנכלל בתת משפחת הסמורים (Mustelinae) במשפחת הסמוריים (Mustelidae). בני סוג זה הנקראים באנגלית Weasels  (הערה 3) הם טורפים קטנים ארוכים וצרים בעלי רגלים קצרות. מבנה גופם הצר של החמוסים מאפשר להם לחדור למחילות טרפם שהוא יונקים קטנים. באופן זה מזהים כל התרגומים העתיקים והמפרשים כמו הוולגטה והשבעים.

ברוב התרגומים הארמיים החולד נקרא "כרכושתא" או נגזרת של שם זה כאשר "כרכושתא" היא חולדה. כך אנו מוצאים למשל לגבי חולדה הנביאה: "תרתי נשי יהירן הויין, וסניין שמייהו, חדא שמה זיבורתא, וחדא שמה כרכושתא" (מגילה, יד ע"ב). לדעת הערוך (ערך "חלד") גם "חולדת הסנאים" נכללת בקבוצת ה"חולד-חולדה" וגם היא אחת ממיני הטורפים הקטנים: "בפרק ח' בכלאים הקופד וחולדת הסנאין חיה. ובפרק מרובה בגמרא אין מגדלין רשב"א אומר: מגדלין כלבים כופריים וחתולות וקופים וחולדת הסנאין מפני שעשויין לנקר את הבית פירוש בלע"ז מרטורילא" (4). תאור מפורט למדי של "חולדת הסנאים" מובא בסוגייתנו: מאי חולדות סנאים? אמר רב יהודה: שרצא חרצא; ואיכא דאמרי: חרזא דקטיני שקיה ורעיא ביני וורדיני. ומאי שרצא? דמתתאי שקיה". מפרש רש"י (שם): "חולדות סנאין - גדילות בסנה. לנקר את הבית - מן העכברים. וורדני - סנה. דקטיני - דקים. דמתתאי שקיה - שוקיה גוצין". כך מפרש גם הרא"ש (כלאים, פ"ח מ"ה): "חולדת הסנאין - מין חולדה הגדלה בסנה".

התאור בגמרא של בעל חיים טורף בעל רגלים קצרות שניתן לגדלו בבית לצורך סילוק עכברים מזכיר את חמוס הבית או חמוס מבאיש (Mustela putorius furo). חמוס הבית הוא תת-מין של סמור שבוית כנראה מסמור הבר האירופי. בעבר החמוס היה נפוץ בתור חיית ציד באירופה ששימשה ללכידת עכברים, חולדות ומכרסמים אחרים, בזכות גופו הארוך והצר, שמאפשר לו כניסה למחילותיהם.

הרמב"ם בפיהמ"ש (כלאים, פ"ח מ"ה) מתאר את "חולדת הסנאים" כמין שונה מהחולד אך דומה לו: "וחולדת הסניים, בעל חי דומה לחולד והוא ממיני השועלים ... אמר ר' יוסי שבית שמאי היו מסופקין בחולדת הסניים אם היא שרץ משמונה שרצים והיא ממין החלד או שהיא מין חיה וכו'". משתמע מדבריו שגם הוא מזהה את "חולדת הסנאים" כמין טורף קטן הדומה לשועל. ייתכן וכוונתו לדלק) (תמונה 5) הדומה בפרטים רבים לשועל (תמונה 6). מבנה גופו מאורך ונמוך. הוא בעל זנב פרוותי ארוך וצבעו חום המזכיר את צבעו של השועל. מדברי רבי יוסי ניתן אולי להסיק שאמנם "חולדת הסנאים" דומה לחולד אך שונה ממנו באופן משמעותי מאד ולכן ייתכן והם נכללים בקבוצות רחוקות ("שרץ" לעומת "חיה") (5). ייתכן וגם הריבמ"ץ במשנה בכלאים (שם) מזהה את "חולדת הסנאים" כמין בתת משפחת הסמורים: "וחולדת הסנאין - לעז רולו". אולי הכוונה למין גרגרן  הנקרא בלטינית Gulo gulo ("ר" ו"ג" התחלפו).

מוסף הערוך (ערך "גלאקסינון") קושר ל"חולדת הסנאים" גם את המילה גלאקסינון המופיעה במדרש: 

"ויעש ה' אלהים לאדם ולאשתו כתנות עור וילבישם. בתורתו של ר' מאיר מצאו כתוב כותנות אור אילו בגדי אדם הראשון שדומין לפנס, רחבים מלמטן וצרים מלמעלן, יצחק רבייה אמר חלקים כציפורן ונאים כמרגלית, אמר ר' יוחנן ככלי פשתן הדקים הבאין מבית שאן כתנות עור שדבקים לעור, ר' אלעזר אמר איגיאה, ר' יהושע אמר לגא, ר' יוסי בר' חנינא אמר סיסרנון, ריש לקיש גלאקסינון, ובהם היו בכורות משתמשין וכו'" (בראשית רבה, (תיאודור-אלבק) בראשית, פרשה כ כ"א).

מוסף הערוך:

"פירוש בלשון יוני עור בעוד שערו עליו של מין חולדה יקרה וחשובה הנגדלת במדינות צפון ואולי היא חולדת הסנאים הנזכרת במשנת דכלאים. פירוש גלא חולדה. פירוש כסנאי דבר נחמד בא מארץ אחרת בלשון יוני. ירושלמי דשבת פרק במה מדליקין ועורות תחשים רבי נחמיה אומר גלקסינון".

תאורו הולם את החורפן (מינק - Mustela lutreola) החי בצפון ופרוותו משמשת עד ימינו להכנת ביגוד יוקרתי ואם כן גם על פי פירושו השם "חולדת הסנאים" מתייחס לאחד ממיני הסוג חמוס.

מנחם דור מניח שהשמות "חולד-חולדה-כרכשתא" כללו את כל הטורפים הקטנים, הולכי כפות וקצרי גפיים ממשפחת הסמוריים משום שבעת העתיקה לא הבחינו בין המינים השונים ואכן התורה אסרה את החולד "למינהו". ברשימת מיני החולד נכללים כל המינים הטורפים הקטנים של הארץ כמו הנמייה, הדלק, גירית, גירית דבש, סמור ולוטרה. ייתכן וגישה זו אינה עולה בקנה אחד עם שיטות הראשונים המתרגמים חולד למושתיל"א משום ששם זה יוחד רק לסוג חמוס.
 

 
חמוס הבית      צילם: Gilowyn

 
(1) בדיון על שמונת השרצים אנו מוצאים: "רבי יהודה אומר הלטאה כחולדה" (חולין, ט ע"ב) וכאן ברור שהכוונה לחולד שנמנה בפסוק (ויקרא, יא כ"ט) יחד עם העכבר. להלן נראה שההשוואה בין החולד לחולדה איננה מקובלת על כל המפרשים.
(2) פירוש: ואלו שדמם, עורם ובשרם טמאים לכם בשרצים הרוחשים על הארץ. חולדה ועכבר (שחור, אדום ולבן) וחרדון (?) למיניהם".
(3) משערים שמקור השם weasel הוא בשורש אנגלי-סקסוני "weatsop" שמשמעותו "בעל חיים אכזר וצמא דם". היום נקראים בשם Weasel כל המינים בסוג או כל הסוג כיחידה.
(4) הלע"ז מרטורילא מתייחס כנראה לאחד ממיני הטורפים במשפחת הסמוריים אך זהותו המדוייקת איננה חד משמעית. קאהוט מציין ב"ערוך השלם" (הערה 6) שקיימת גרסה (כת"י ליידן) שבה נכתב מימורלא ואולי צריך לגרוס מסטיללא (mustela) שהוא שמו של אחד ממיני החמוס ("בלשון אשכנז וויעזעל). על פי גרסת הערוך שבידינו ("מרטורילא") הכוונה אולי למין דלק אירופי (martorella או martora באיטלקית).
(5) הספק של בית שמאי לגבי מעמדה של "חולדת הסנאים" עשוי להיות מובן אם נניח שאכן היא שייכת לקבוצה סיסטמטית שונה מאשר החולד. הדמיון בין המינים בתת משפחת הסמורים גדול מאד וקשה להניח שהיה מתעורר ספק האם "חולדת הסנאים" היא שרץ אם גם החולד שייך לסמורים. ייתכן אם כן שיש כאן ראיה למזהים את החולד כמין מכרסם. 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.