הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
בני רב פפא - "סוד"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא פ ע"ב
כי קמבעיא ליה לרבינא - באוכמא בר חיורא בר אוכמא,
מעשה דרב - באוכמא בר חיורא בר חיורא הוה.
(חב"ד בי"ח בח"ן: סימן) אמר רבי אחא בר פפא משום רבי אבא בר פפא משום רבי אדא בר פפא,
ואמרי לה: אמר ר' אבא בר פפא משום רבי חייא בר פפא משום רבי אחא בר פפא,
ואמרי לה: אמר ר' אבא בר פפא משום רבי אחא בר פפא משום רבי חנינא בר פפא:...
מתריעין על החיכוך בשבת,
ודלת הננעלת לא במהרה תפתח,
והלוקח בית בארץ ישראל - כותבין עליו אונו אפילו בשבת.
1.
הגמרא מביאה 3 אופנים - "ואמרי לה" - של מסירת הלכות שונות על ידי בני רב פפא.
2.
מה העניין של בני רב פפא:
התנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של רב פפא סבא
רב פפא סבא -
אמורא בבלי בדור השני. תלמידו של רב (קידושין דף מ"ט ע"ב).
"סה"ד" כתב שהיו לו י"א בנים: דארו, סורחב, רכיש, רפרם, אבא, אחא, רמי, חנינא, אבא מרי, נחמן, אדא.
"יוחסין" כתב, "שקיבל מאביו שקיבל מחכמים וזקנים שמועילים לשכחה ויאמרו אותם ז' פעמים".
ספר "האשכול" כתב, שי"א בני רב פפא אינם מרב פפא אחד, אלא היו בזמנים שונים ויש לו קבלה שמועילים לשכחה, ועל כן נהגו להזכירם כשמסיימים מסכתא.
2.1
גם:
ספר יוחסין מאמר שני סדר האמוראים אות הדלי"ת:
דארו בר פפא, בפרק אין מעמידין (ע"ז דף כ"ז א) והם י"א בני רב פפא סבא שהיה בזמן רב
ומהם בני רב פפא שהיה מזמן אביי ורבא
ואלו הם: דארו סורחב רכיש רפרם אבא אחא רמי חיננא אבא מר נחמן בר פפא,
ושמעתי מאבא מרי ז"ל שקבל מהחכמי' הזקנים זכרם לברכה שמועילים לשכחה ושיאמרו אותם שבעה פעמים
ושזה הסגולה יש לה כמו בזכירת אליהו ז"ל במו"ש דארו בר פפא משמיה דרב.
2.2
שו"ת משנה הלכות חלק ו סימן קסו ד"ה וביש"ש ב"ק:
ועוד שם בדרשת הרמ"א דמה שנוהגין להזכיר בסיום מסכת ר"פ ועשרה בניו שהיו מאירים וגדולים בתורה ע"י שהי' עושה להם סעודות בסיום המסכת' כי עשיר הי' והיה מחזיק לעוסקי התורה לכך זכה שמזכירין אותו עם עשרה בניו הרומזים על עשרת הדברות ע"ש.
2.3
אולי לפי הנ"ל מובן מדוע הגמרא הצמידה עניין זה לעניין הקודם של רב ושמואל שהזדמנו לארוע של ברית מילה או לאירוע של פדיון הבן - סגולה לבנים ולבני בנים כמו עשרת בני רב פפא.
3.
הגמרא קובעת (חב"ד בי"ח בח"ן: סימן) כאשר האות האמצעית מסמנת את האות האמצעית של שם החכם "האמצעי לפי סרר הדורות בכל "אמרי לה".
כלומר, האות "ב" [מתוך חב"ד בסימן] רומזת לשם "רבי אבא" שהוא האמצעי בין שלושת הדורות במסורת הראשונה לעיל, וכך הלאה.
4.
בספר "למנצח לדוד" לרבי דוד פארדו, שמצליח לפרש בכל הש"ס את המשמעות העניינית-פנימית של כל "סימן" טוען שהוא מתקשה לתת הסבר מיוחד ל"סימן" זה בסוגייתנו.
5.
ונראה לי לחדש: לגבי החתול - בסוגיה הקודמת הצמודה לסוגייתנו - נאמר "אוכמא בר חיורא בר חיורא" - 3 דורות,
כך גם כאן יש 3 אפשרויות של "מסורת", כשבכל אחד מהם מדובר ב 3 דורות של חכמים, ללמדנו שלא כמובא בסוגיה הקודמת לגבי החתול - שאופיו תלוי בצבע החתול שבכל דור [סבא-אבא-בן] - הרי שלגבי חכמים [בני רב פפא] בכל אופן של "הרכב" המסורת [מי אמר ובשם מי אמר] כולם חכמים בעלי מדרגה שווה!
6.
ועוד קצת "סוד" לענ"ד:
ה"סימן" הוא חב"ד בי"ח בח"ן.
את האות האמצעית הסברנו לעיל בסעיף 3.
שתי האותיות ח' וד' מתוך חב"ד הם 12 - 12 בני יעקב. ב"למנצח לדוד" מסביר שרב פפא היה שורש נשמתו של יעקב אבינו.
6.1
שתי האותיות ב' ו-ח' מתוך בי"ח הם 10 - עשרת בני רב פפא.
וכל הנ"ל נדרש באופן של סוד=בח"ן - המלה השלישית שמובאת בגמרא לעיל ב"סימן".
7.
ועתה נראה שיש קשר הדוק לסוגיה הקודמת לסוגייתנו [ראה שם מאמרנו על דף זה]. גם שם מובאים 3 אמוראים: רב - רב אסי - שמואל.
הם דנו מי יכנס ראשון לסעודת ברית מילה/פדיון הבן.
עורך הגמרא מלמדנו שכמו בני רב פפא שמסרו הלכות בכל צורה של הרכב - מי אמר ובשם מי הוא אמר,
כך גם בין 3 החכמים - רב-רב אסי-שמואל - 3 דורות - ההלכות שלהם חשובות בכל אופן של מסירת הדברים - מי אמר ובשם מי אמר. ולכן אותם 3 חכמים התלבטו מי "חשוב" יותר.
8.
הערה: גם ההלכות שמסרו בני רב פפא הם 3:
מתריעין על החיכוך בשבת,
ודלת הננעלת לא במהרה תפתח,
והלוקח בית בארץ ישראל - כותבין עליו אונו אפילו בשבת.
8.1
ואולי ה"סימן" -חב"ד בי"ח בח"ן רומז לשלושת ההלכות:
חב"ד - האות הראשונה ח' רומזת להלכה הראשונה "החיכוך"
בי"ח - האות הראשונה ב' רומזת להלכה השניה "במהרה"
בח"ן - האות הראשונה ב' רומזת להלכה השלישית "בית"
