הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ובפלוגתא...

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא עד ע"א-ע"ב

אמר רבא: עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו - נהרגין,
דהכחשה תחילת הזמה היא, אלא שלא נגמרה.
אמר רבא: מנא אמינא לה? דתניא: מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו,
שהרי הרב אומר כן,
ונמצאו זוממין - משלמין דמי עין לעבד;
... שמע מינה: הכחשה תחילת הזמה היא.
אמר אביי: לא, דאפכינהו ואזמינהו. ממאי?
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף עד עמוד א
מדסיפא במיפך והזמה, רישא נמי במיפך והזמה,
... א"ל רב אחא בריה דרב איקא לרב אשי: דוקיא דרבא מהיכא?
אילימא מרישא,
...האלא שמע מינה: הכחשה תחילת הזמה היא.
ואביי? אמר לך: בשלמא רישא לא סגי דלא שלש כיתות,
... אלא לאו ש"מ: הכחשה תחילת הזמה היא!
אמרי: הכא במאי עסקינן - כגון שהוזמו על הטביחה תחילה,
ובפלוגתא, עדים שהוכחשו ולבסוף הוזמו - ר' יוחנן ור"א, חד אמר: נהרגין,
וחד אמר: אין נהרגין.
תסתיים דר"א הוא דאמר אין נהרגין,
...אלא לאו ש"מ: ר"א הוא דאמר אין נהרגין, תסתיים.
 

1.

מסקנת הגמרא היא שהמחלוקת בין אביי ורבא זהה למחלוקת בין רבי יוחנן ורבי אלעזר.

1.1
רבא ורבי יוחנן סוברים ש"הכחשה תחילת הזמה היא", ואביי ורבי אלעזר סוברים שהכחשה איננה כתחילת הזמה.

2.
הלכה נפסקה כרבי יוחנן וכרבא. בפשטות, יש כאן התאמה בין שני כללי פסיקה:

א. הלכה כרבי יוחנן נגד רבי אלעזר.
ב. הלכה כרבא נגד אביי.

2.1
אמנם יש מפרשים ששיטת אביי בסוגייתנו מתאימה לשיטת אביי בדף הקודם שעד זומם למפרע הוא נפסל, וכך נפסק להלכה שם. אבל לפי ה"איכא דאמרי" שם רבא מסכים לעיקרון הנ"ל בדיני בדיני איסור והיתר שעד זומם למפרע הוא נפסל.

3.
ויש להקשות מדוע בסוגייתנו מובאת המחלוקת בין אביי לרבא לפני המחלוקת רבי יוחנן וריש לקיש שקדמו הם!

3.1
השאלה הנ"ל מתאימה לכל מקום בש"ס כשמובא דבר דומה, ובלשון "ובפלוגתא..."

3.2
הביטוי "ובפלוגתא..." לגבי מחלוקת תנאים שנתלית במחלוקת תנאים אחרת-קודמת מובא בש"ס - 9 מופעים ב-4 סוגיות

3.3
הביטוי "ובפלוגתא..." לגבי מחלוקת אמוראים שנתלית במחלוקת תנאים מובא בש"ס - 4 מופעים. כאן לא מתקיימת שאלתנו בסעיף 3-3.1, מפני שכך ראוי.

3.4
הביטוי "ובפלוגתא..." לגבי מחלוקת אמוראים שנתלית במחלוקת אחרת של אמוראים קדומים מובא בש"ס 12 מופעים
כאן מודגשת עיקר שאלתנו.

4.
ויש לומר, שסדר הבאת מחלוקות האמוראים נקבע לצורך הכרעת ההלכה, בהתאם לכללי ההכרעה בין האמוראים שמובאים לאחרונה [ובסוגייתנו - בין רבי יוחנן לריש לקיש].

4.1
אמנם לכאורה בסוגייתנו אין "סתירה" בין אם נכריע כרבי יוחנן נגד ריש לקיש ובין אם נכריע כרבא נגד אביי