הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כדאמר
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא סח ע"א
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל.
אמר רב: לא שנו אלא לפני יאוש, אבל לאחר יאוש - קנאו גנב ראשון,
וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון.
אמר רב ששת, אמינא: כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא;
דתניא, אמר ר' עקיבא: מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה? מפני שנשתרש בחטא;
אימת? אילימא לפני יאוש,
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף סח עמוד א
מי איכא נשתרש?
אלא לאחר יאוש,
ואי ס"ד יאוש קני, אמאי משלם תשלומי ארבעה וחמשה? שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר!
אמרי, כדאמר רבא: מפני ששנה בחטא, הכא נמי מפני ששנה בחטא.
מבנה הגמרא:
1.
אין הגונב אחר הגנב משלם תשלומי כפל.
אמר רב: לא שנו אלא לפני יאוש, אבל לאחר יאוש - קנאו גנב ראשון,
וגנב שני משלם תשלומי כפל לגנב ראשון.
אמר רב ששת, אמינא: כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא;
דתניא, אמר ר' עקיבא: מפני מה אמרה תורה טבח ומכר משלם תשלומי ארבעה וחמשה? מפני שנשתרש בחטא;
אימת? אילימא לפני יאוש, מי איכא נשתרש?
אלא לאחר יאוש,
ואי ס"ד יאוש קני, אמאי משלם תשלומי ארבעה וחמשה? שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר!
עד כאן רב ששת הקשה על רב.
2.
אמרי, כדאמר רבא: מפני ששנה בחטא, הכא נמי מפני ששנה בחטא.
הגמרא מיישבת את קושיית רב ששת על רב על פי דברי רבא שתרץ על קושיה אחרת[?]!
3.
רב ששת היה תלמיד מובהק של רב הונא שהיה תלמיד מובהק של "רב", כלומר רב ששת היה "נכדו" [מבחינת יחסי רב-תלמיד] של "רב".
רב ששת היה גם בין רבותיהם של אביי רבא.
4.
שיטה מקובצת מסכת בבא קמא דף סח עמוד א:
מובא גם ב"מתיבתא", הערה ד.
כדקאמר רבא מפני ששנה בחטא הכי נמי וכו' כדקאמר רב נחמן וכו' הכא נמי וכו'. קצת קשה לי דרבא ורב נחמן אהנך מתניתא גופייהו אמרי למילתייהו לקמן בשמעתין
וכהאי גוונא לא שייך לומר כדקאמר הכא נמי וכו' אלא הכי הוה ליה למימר הא אמר רבא אמר רב נחמן כמו שבא בתלמוד כי האי לישנא על כיוצא בזה
היה צריך לומר "הא אמר רבא" [דומה ל"הא איתמר עלה"?], מכיוון שרבא אמר על הברייתא עצמה שממנה רב ששת בסוגייתנו מקשה על רב.
הערה: הוא כותב "כדקאמר" - 16 מופעים בש"ס - ולא כבדפוסים "כדאמר" - יותר מ 130 מופעים בש"ס.
4.1
הוא מדגיש גם את צירוף הביטוי "כדאמר..." + "... הכא נמי...".
5.
המשך ה"שיטה מקובצת":
דלא שייך כי האי לישנא אלא היכא דמיירי במילתא אחריתי
ורוצה התלמוד לתרץ בכאן כמו שאומר לשם והיינו לישנא דהכא נמי.
"כדאמר..." מובא כאשר הגמרא - עורך הגמרא - מיישב קושיה בסוגיה על סמך דברי אמורא בסוגיה אחרת.
6.
והוא מנסה ליישב את קושייתו:
ושמא יש לחלק משום דרבא ורב נחמן לא איירו לקמן באנפי נפשייהו אלא לדחות סייעתא דרב ששת
והכי קאמר כדקאמר רבא לדחות הסיוע הכא נמי נאמר לתרץ מה שמקשים לרב. שיטה.
נראה לי שכוונתו לומר שהביטוי "כדאמר" כאן בא לומר שדברי רבא כאן משמשים באותו "תפקיד" כמו בסוגיה הבאה [בעמוד הנוכחי בגמרא]. גם שם מדובר שדברי רבא מובאים כדי לדחות [סיוע לרב ששת] וכך גם כאן דברי רבא מובאים לדחות את קושיית רב ששת על רב.
7.
ראה בסוגייתנו דוגמא לאמור לעיל בסעיף 5:
... ואי ס"ד קנייה, אמאי משלם ד' וה'? שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר!
כדאמר רב נחמן: פרט לשהקנה לשלשים יום, הכא נמי פרט לשהקנה לשלשים יום.
עורך הגמרא מיישב קושיה על סמך דברי רב נחמן במקום אחר.
