הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
יאוש קונה - מחלוקת אמוראים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא סו ע"א-ע"ב
אמר רבה: שינוי קונה כתיבא ותנינא...
יאוש - אמרי רבנן דניקני,
מיהו לא ידעינן אי דאורייתא אי דרבנן;
... ורב יוסף אמר: יאוש אינו קונה, ואפילו מדרבנן.
1.
רא"ש מסכת בבא קמא פרק ז סימן ב:
סיכום הסוגיה:
[בבא קמא דף סו ע"א] אמר רבה שינוי קונה כתיבא ותנינא.
התוספות כתבו דרבה איירי בשינוי מעשה שחוזר לברייתו.
ולקמן בפרק הגוזל (בבא קמא דף צג ב) משמע דשינוי החוזר אינו קונה.
וביאוש בגזלה פליגי רבה ורב יוסף.
רבה סבירא ליה דקונה אלא דמספקא ליה אי דאורייתא אי דרבנן.
ורב יוסף סבר דאף מדרבנן לא קני
2.
והוא פוסק:
וקיימא לן *כרבה וקני יאוש לחומרא בעורות של (בעל) גנב ואם קידש אשה בגזילה אחר יאוש צריכה גט.
מכל הפרשנים משמע שכוונת הרא"ש היא, שהלכה כרבה על סמך הדיון בסוגייתנו ולא על סמך הכלל הכללי שהלכה כרבה נגד רב יוסף.
2.1
אבל מדאורייתא באמת יאוש לא קונה וכדברי אמוראים אחרים בדף הבא – בבא קמא דף סז:
דרבה סבר דלכל הפחות קני מדרבנן
אבל מדאורייתא קיימא לן דיאוש לא קני כעולא וכרב נחמן וכרב ששת וכרבי יוחנן (בבא קמא דף סז א)
כלומר, לגבי יאוש דאורייתא הוא פוסק לפי אמוראים אחרים ולא כרבה - על סמך המשך הסוגיה בדף הבא.
2.2
נראה לי להסיק מכאן מסקנה "פנימית", שהכלל, שהלכה כרבה נגד רב יוסף תקף רק כאשר לא "מעורבים" גם אמוראים נוספים!
2.3
ממשיך הרא"ש:
אבל יאוש ושינוי רשות
או יאוש ושינוי השם גרוע קונה מדאורייתא.
2.4
וממשיך:
ושינוי השם מעליא כגון טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור קנה מדאורייתא.
נראה שמבוסס על סוגייתנו שמוסכם על כולם ששינוי השם קונה - "שינוי קונה".
וגנב שמכר בין לפני יאוש בין לאחר יאוש חייב כרב נחמן דהלכתא כוותיה בדיני וכרבי יוחנן דהלכתא כוותיה כנגד רב ור"ל:
הוא מסתמך על שני כללים הכרעתיים:
א.
"הלכה כרב נחמן בדיני". ונראה לי, שכוונתו לומר שהלכה כרב נחמן בלי קשר לזהותם של החולקים עליו [ואף אם רבים חולקים עליו!].
ב.
הלכה כרבי יוחנן נגד רב וריש לקיש [גם נגד שניהם יחדיו].
3.
רמב"ם הלכות גניבה פרק א הלכה יב:
הגניבה עצמה שהיא ביד הגנב ולא נשתנית חוזרת לבעליה בין לפני יאוש בין לאחר יאוש אלא שאחר יאוש השבח לגנב כמו שבארנו, *
כלומר, יאוש לא קונה. הוא פוסק כרב יוסף ולא כרבה - ולא כרא"ש לעיל בסעיף 2.
3.1
נשתנית הגניבה ביד הגנב קנייה וקנה שבחה אפילו לפני יאוש ואינו משלם אלא דמים.
כלומר, שינוי קונה.
4.
הלכה למשה הלכות גניבה פרק א הלכה יב:
בין לפני יאוש בין לאחר יאוש וכו'. אפשר לומר בזה דפסק כרב יוסף דאמר בפ' מרובה דף ס"ו דיאוש אינו קונה אפי' מדרבנן וכו' ופרש"י ז"ל והיא עצמה ישלם
וכ"פ הפוסקים זולת הרא"ש ז"ל שכתב שם דקי"ל כרבא וקני יאוש לחומרא
הוא מציין שהרמב"ם והרא"ש חולקים.
5.
הערה: הסוגיה "ארוכה" ונראה שעורך הגמרא סידר את מהלך הסוגיה באופן שההלכה תהיה כאמורא שמובא יותר "מאוחר" במהלך הסוגיה בדפים הבאים - ראה 2.4 לעיל.
