הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

ביטויים מיוחדים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא סה ע"א-ע"ב

 

אמר רבי אילעא: גנב טלה ונעשה איל,
עגל ונעשה שור - נעשה שינוי בידו וקנאו,
טבח ומכר - שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר.
איתיביה רבי חנינא לר' אילעא: גנב טלה ונעשה איל, עגל ונעשה שור - משלם תשלומי כפל ותשלומי ארבעה וחמשה כעין שגנב;
ואי ס"ד קנייה בשינוי, אמרי משלם?
שלו הוא טובח, שלו הוא מוכר!
אמר ליה: ואלא מאי? שינוי לא קני,
אמאי משלם כעין שגנב?
לשלם כי השתא!
אמר ליה: כי השתא היינו טעמא דלא משלם,
משום דא"ל: תורא גנבי ממך? דיכרא גנבי ממך.
א"ל: רחמנא ניצלן מהאי דעתא!
אמר ליה: אדרבה, רחמנא ניצלן מדעתא דידך!
מתקיף לה רבי זירא: וניקנינהו בשינוי השם!
אמר רבא: שור בן יומו קרוי שור, איל בן יומו קרוי איל;
שור בן יומו קרוי שור,
דכתיב: +ויקרא כ"ב+ שור או כשב או עז כי יולד;
איל בן יומו קרוי איל, דכתיב: +בראשית ל"א+ ואילי צאנך לא אכלתי, אילים הוא דלא אכל, כבשים אכל?
אלא לאו ש"מ: איל בן יומו קרוי איל.
מ"מ קשיא!
א"ר ששת: הא מני? ב"ש היא,
דאמרי: שינוי במקומו עומדת ולא קני; 

 

1.
רמב"ם הלכות גניבה פרק א הלכה יג:

גנב כחושה והשמינה או שמינה והכחישה משלם תשלומי כפל או תשלומי ארבעה וחמשה כשעת הגניבה,

גנב טלה ונעשה איל עגל ונעשה שור משלם תשלומי כפל כשעת הגניבה,

טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וקנהו ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר ואינו משלם תשלומי ארבעה וחמשה.

הערה: מדוע הרמב"ם צריך לציין גם את הנימוק של "ושלו הוא טובח..."

2.
מגיד משנה הלכות גניבה פרק א הלכה יג:

[יג] גנב כחושה והשביחה וכו'. גם זה מבואר שם:
גנב טלה ונעשה איל וכו'. גם זה מימרא דר' אלעאי ואיתא בהגוזל (דף צ"ו:) ומבואר בסוגיא.
וכן מ"ש רבינו טבחו או מכרו אחר שהגדיל נעשה שינוי בידו וכו'. מבואר באותה מימרא שם ופסק כר' אלעאי משום דהכי אסיקנא פ' הגוזל דאמרי זה הכלל וכו' לאיתויי הא דר' אלעאי וכן כתב בהלכות:

הרמב"ם פוסק כרבי אילעא בסוגייתנו מפני שכמותו מבואר במפורש בסוגיה אחרת - בבא קמא דף צו.

3.
נראה לי שגם בסוגייתנו משמע שבסיום הסוגיה הגמרא מיישבת את שיטת רבי אילעא.

4.
הערות לשוניות:

4.1

אמר רב ששת, אמינא: כי ניים ושכיב רב אמר להא שמעתא;

"כי ניים ושכיב" - 8 מופעים בש"ס, ובכולם רב ששת אומר זאת על "רב".

4.2

א"ל: רחמנא ניצלן מהאי דעתא!

אמר ליה: אדרבה, רחמנא ניצלן מדעתא דידך!

"רחמנא ניצלן" 4 מופעים בש"ס ב 2 סוגיות.

4.2.1
הסבר הביטוי:
רש"י מסכת כתובות דף מה עמוד ב:

רחמנא ניצלן מהאי דעתא - כיחד ממנו טעמו של דבר מפני שתלוי בהבנת הלב כדמפרש לקמן זו מעשיה גרמו לה כו'.

"כוונה" - נראה לי שהסבר זה לא מתאים לסוגייתנו - בבא קמא דף סה.

4.2.2
הסבר נוסף:

רש"ש מסכת כתובות דף מה עמוד ב:

שם א"ל רחמנא ניצלן כו' אדרבה כו'. בזה"ל היה מורגל ר"א לומר לר"ח וכן ר"ח להשיב אליו כמו שציין הגרי"פ. והוא כמש"כ התוס' בריש מכילתין בד"ה פשיט ר"א.

מדובר בביטויים הדדיים בין רבי חנינא ורבי אילעא.

4.3
לגבי רבי אילעא האמורא מדובר באמורא בדור השני-שלישי [מסר דברים בשם רב וגם בשם ריש לקיש], ולא בתנא רבי אילעי שהיה אביו של רבי יהודה. האיות של שמו משתנה. יש "אילעא", ויש "אילעי", ויש "אילעאי". 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)