הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

שני כללות סמוכים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא סד ע"א

אמרי: והא שני כללות דסמיכי אהדדי נינהו!
אמר רבינא, כדאמרי במערבא: כל מקום שאתה מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה, הטל פרט ביניהם ודונם בכלל ופרט,
שדי שור בין המצא לתמצא; לאתויי מאי?

הסבר המושג "שני כללות סמוכים" - משמעותו ופסק הלכה:

אנציקלופדיה תלמודית כרך לא, כלל ופרט וכלל [המתחיל בטור רצא]:

1.

מוצא שני כללות הסמוכים זה לזה, הטל פרט ביניהם ודונם בכופו"כ [="כלל ופרט וכלל"].

1.1

יש שכתבו בטעמם,
שהפרט מוסב על הכלל האחרון, והרי כאן כלל-ופרט* שאין בכלל אלא מה שבפרט,
והכלל הראשון מוסיף ומרבה כל שהוא כעין הפרט, כדין כלל ופרט וכלל.

1.2

ויש מפרשים טעם דעה זו,
שבמקום [טור שה] שיש דרשה וטעם אומרים אין מוקדם ומאוחר בתורה אפילו בענין אחד
ואף כאן יש טעם לומר שמקומו הראוי של הפרט הוא בין הכללים, לדורשם בכופו"כ, שאם לא כן למה נכתבו שני הכללים.

2.

תנא דבי ר' ישמעאל חולק ואומר שאין זה כופו"כ, אלא ריבה ומיעט וריבה,

2.1

שלפיכך הפרידה התורה בין הפרט לכלל, והסמיכה את שני הכללים,
לומר שלא תדרשנו בכלל ופרט,
וכך היא המידה בתורה, שבאופן זה אין דורשים בכלל ופרט אלא בריבוי ומיעוט,
וכן סוברים רבי, ועוד תנאים.

3.

להלכה יש סוברים כדעה הראשונה, שנידונים בכופו"כ.
ויש סוברים בדעת ראשונים שהלכה כתנא דבי ר' ישמעאל, שנידונים בריבוי ומיעוט וריבוי.