הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הרמב"ם ודרשת הפסוקים

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא סג ע"א

... השתא דאמרת כל ריבויא, כל הני פרטי למה לי?
חד למעוטי קרקע,
וחד למעוטי עבדים,
וחד למעוטי שטרות,
שלמה - למעוטי דבר שאינו מסויים,
על כל אבידה - לכדר' חייא בר אבא, דאמר ר' חייא בר אבא אמר ר' יוחנן: הטוען טענת גנב

1.
רמב"ם הלכות גניבה פרק ב הלכה ב

וכן הגונב עבדים ושטרות וקרקעות אינו משלם תשלומי כפל, שלא חייבה תורה הכפל

אלא במטלטלין שגופן ממון שנאמר +שמות כ"ב ח'+ על שור על חמור על שה על שלמה
אבל העבדים הוקשו לקרקעות שנאמר +ויקרא כ"ה מ"ו+ והתנחלתם אותם לבניכם
והשטרות אין גופן ממון.

הרמב"ם לא מזכיר את דברי הגמרא: "שלמה - למעוטי דבר שאינו מסויים"

2.
אבן ישראל הלכות גניבה פרק ב הלכה ב:

אולם צ"ע בדעת הרמב"ם אמאי השמיט האי דינא דדבר שאינו מסוים ליכא כפל,

עי"ש בתו' כמה פירושים על דבר שאינו מסוים
והרמב"ם לא הזכיר כלום,
וכבר תמה בזה במלבושי יום טוב חלק ב' וכן באור שמח פ"ד דגניבה,

ותרצו דהרמב"ם מפרש דקאי על שבועה וכן פי' המאירי בשמ"ק בב"ק שם.

אכן זה דחוק קצת דמיעוטא דמעיקרא קאי על כפל ומיעוטא דשלמה קאי על שבועה ומיעוטא דאח"כ על כל אבידה קאי על כפל וצ"ע,

ובאבן האזל פ"ב מגניבה ה"ד כתב דמגמרא ב"ק דף ע"ח מוכח דלא ס"ל הא דדבר שאינו מסוים,
דהרי תני דשותף שגנב מחברו פטור מדו"ה משום דבעינן וטבחו כולו
ומבואר דבכפל חייב אף דהוה דבר שאינו מסוים עיין שם.

כלומר, הרמב"ם פוסק שלא כדרשה של "שלמה - למעוטי דבר שאינו מסויים"

3.
ואולי אפשר לומר שהרמב"ם מדגיש רק את מה שנלמד מפירוט בעלי החיים בפסוקים.