הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סתם ואחר כך מחלוקת" בשתי משניות רצופות
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא סא ע"א
מתני'. עברה גדר שהוא גבוה ד' אמות, או דרך הרבים או נהר - פטור.
... דרך הרבים.
מאן תנא? אמר רבא: ר"א היא;
דתנן, רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות כדרך רה"ר (פטור).
... מתני'. המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה?
רבי אלעזר בן עזריה אומר: רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור,
ר"א אומר: ט"ז אמות כדרך רה"ר,
רבי עקיבא אומר: חמשים אמה,
ר"ש אומר: +שמות כ"ב+ שלם ישלם המבעיר את הבערה - הכל לפי הדליקה.
גמ'. ולית ליה לר"ש שיעורא בדליקה?
והתנן: לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית - אלא אם כן יש על גבו גובה ד' אמות,
היה מעמידו בעלייה - עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים,
ובכירה - טפח,
ואם הזיק - משלם מה שהזיק;
ר' שמעון אומר: לא נאמרו שיעורין הללו, אלא שאם הזיק פטור מלשלם!
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הכל לפי גובה הדליקה.
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' שמעון.
וכן אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כר"ש.
מבנה הסוגיה:
1.
משנה ראשונה:
מתני'. עברה גדר שהוא גבוה ד' אמות, או דרך הרבים או נהר - פטור.
זוהי "סתם משנה", שסוברת שאש שעברה דרך רשות הרבים והזיקה ברשות היחיד - בעל האש פטור.
2.
... דרך הרבים.
מאן תנא? אמר רבא: ר"א היא;
דתנן, רבי אליעזר אומר: שש עשרה אמות כדרך רה"ר (פטור).
הגמרא קובעת שמשנתנו מבטאת את דעתו של רבי אליעזר.
2.1
לפי הגירסא לעיל "דתנן..." נראה שמתייחס למשנה הבאה בסוגייתנו, ועל כן יש מוחקים את הדין "פטור" שלא כתוב בלשון המשנה הבאה.
3.
המשנה הבאה:
... מתני'. המדליק בתוך שלו, עד כמה תעבור הדליקה?
רבי אלעזר בן עזריה אומר: רואין אותו כאילו הוא באמצע בית כור,
ר"א אומר: ט"ז אמות כדרך רה"ר,
רבי עקיבא אומר: חמשים אמה,
ר"ש אומר: +שמות כ"ב+ שלם ישלם המבעיר את הבערה - הכל לפי הדליקה.
רבי אליעזר במשנה זו הוא כמובא לעיל בסעיף 2.1
4.
הגמרא דנה בדעתו של רבי שמעון.
גמ'. ולית ליה לר"ש שיעורא בדליקה?
והתנן: לא יעמיד אדם תנור בתוך הבית - אלא אם כן יש על גבו גובה ד' אמות,
היה מעמידו בעלייה - עד שיהא תחתיו מעזיבה שלשה טפחים,
ובכירה - טפח,
ואם הזיק - משלם מה שהזיק;
ר' שמעון אומר: לא נאמרו שיעורין הללו, אלא שאם הזיק פטור מלשלם!
אמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה: הכל לפי גובה הדליקה.
5.
הגמרא פוסקת במחלוקות במשנה השניה כדעת רבי שמעון.
אמר רב יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כר' שמעון.
וכן אמר רב נחמן אמר שמואל: הלכה כר"ש.
5.1
מדוע צריך לציין ששני תלמידי שמואל - בנפרד - אמרו את אותה הלכה בשם שמואל
6.
על הסוגיה הראשונה - לעיל בסעיף 2:
תוספות מסכת בבא קמא דף סא עמוד א:
דרך הרבים מאן תנא רבי אליעזר היא - אמתניתין קאי והוי סתם ואח"כ מחלוקת.
כלומר, במשנה השניה - לעיל בסעיף 3 - מובאת מחלוקת בין כמה תנאים, ואילו המשנה הראשונה - שהיא "סתם משנה" סוברת כרבי אליעזר במשנה השניה, כפי שקבעה הגמרא לעיל בסעיף 2
לכן, אומר תוס' שיש כאן מצב של "סתם ואחר כך מחלוקת". כלומר, הכלל ההלכתי הוא, שבמקרה שיש משנה שהיא "סתם משנה" - כמשנה הראשונה בסוגייתנו - ואחר כך מובאת משנה [בהמשך הפרק/מסכת] אחרת שבה יש מחלוקת באותו עניין - כמשנה השניה בסוגייתנו - הרי שהכלל הוא שאין הכרח לומר שהלכה כסתם משנה.
זאת אומרת שניתן לפסוק כחכם שחולק על ה"סתם משנה", וממילא, אין [הכרח] הלכה בסוגייתנו כרבי אליעזר, אע"פ שהמשנה הראשונה מבטאת את דעתו.
6.1
ואמנם בסוגייתנו קבע שמואל הלכה כרבי שמעון - לעיל בסעיף 5.
7.
יש מי שגורס לעיל בסעיף 2 "דתניא" במקום "דתנן", כלומר מדובר בברייתא ולא במשנה השניה, וממילא אפשר לגרוס גם את הדין של "פטור" שלא מובא בניסוח המשנה השניה, שהרי מדובר בברייתא ולא במשנה.
7.1
וזה שלא כתוס'. ולפי זה המשנה הראשונה לא קשורה בהכרח למשנה השניה.
8.
ולעצם דברי תוס' יש מי שאומר שבסוגייתנו לא מדובר בשתי משניות נפרדות שאחת מהן היא "סתם משנה" ובמשנה האחרת מובאת מחלוקת, אלא מדובר בשתי משניות רצופות שניתן לראותן כמשנה אחת [וכך בספר המשניות], ולכן לא מחייב כאן הכלל של "סתם ואחר כך מחלוקת" שאין פוסקים כ"סתם" [הכוונה היא, שאין הכרח לפסוק כ"סתם"], אלא ניתן לפסוק דווקא כמשנה הראשונה, שהיא למעשה ה"תנק קמא" של המשנה המאוחדת [בסוגייתנו: הראשונה+השניה] על פי הכלל, שבדרך כלל הלכה כתנא קמא [גם נגד כמה חכמים שחולקים עליו?].
ראה גם ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד ב-ג, ושם, בהערות טז-יט.
