|
ארבע ≠ ארבע / רפי זברגרבבא קמא דף ס"א
הרקע
המשנה הראשונה בדף שלנו עוסקת ב''חסימות מפני האש''. וכך נכתב במשנה: עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות, או דרך הרבים, או נהר – פטור. מדובר על אדם שהדליק אש אשר הלכה והזיקה. בהמשך ''דרכה של האש'' היו חסימות מסוגים שונים, אשר ''באופן רגיל'', אש נחסמת בפניהם ולא ממשיכה להתפשט: הנושא
בתחילת הגמרא שואלים, הכיצד למדנו במשנה שגדר בגובה ארבע אמות חוסמת ומדליק האש נפטר, והרי בברייתא למדנו אחרת: עברה גדר שהוא גבוה ארבע אמות – חייב.
רב פפא עונה תשובה מעניינת: תנא דין קא חשיב מלמעלה למטה: שש אמות - פטור, חמש אמות - פטור, עד ארבע אמות – פטור. החכם במשנה שלנו, מסתכל על ההלכה ''מלמעלה למטה'', כך שכביכול הוא אומר: שש אמות – פטור, חמש אמות – פטור וגם ארבע אמות – פטור, וכאן המילה ''עד'' הכוונה: ''עד ועד בכלל'' - גם הארבע עצמו פטור. לעומת זאת בברייתא, ההסתכלות היא ''מלמטה למעלה''. אנו מתחילים בשתי אמות – חייב [כלומר אם עשה גדר בגובה שתי אמות, אין זה פוטר את מדליק האש מלשלם את הנזק אם האש התפשטה מעבר לגדר], וכן שלש אמות, עד ארבע אמות - חייב. אבל כאן, פירוש המלה ''עד'' – משמעותה ''עד ולא עד בכלל''. כלומר, כל המידות עד לארבע אמות, מחייבות את ''בעל האש'' אך ארבע אמות כבר לא מחייבות. מהו המסר?
מצינו שני ביטויים זהים ''עד ארבע אמות'' בעלי משמעות שונה. פעם אחת הכוונה עד ועד בכלל, כולל ארבע אמות (בהסתכלות מלמעלה), ופעם שנייה לא כולל ארבע אמות (בהסתכלות מלמטה). |