הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
הלכה כרבי יוחנן נגד רב ושמואל
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא נב ע"א
גמ'. וראשון עד אימת מיפטר? אמר רב: בכדי שידע,
ושמואל אמר: בכדי שיודיעוהו,
ורבי יוחנן אמר: בכדי שיודיעוהו, וישכור פועלים, ויכרות ארזים ויכסנו.
1.
רא"ש מסכת בבא קמא פרק ה סימן יא:
והלכה כרבי יוחנן כנגד רב ושמואל כדמוכח בריש מסכת יום טוב (ביצה דף ד ב):
הוא קובע כלל שהלכה כרבי יוחנן גם כשחולק גם על רב וגם על שמואל.
2.
בסוגייתנו מדובר שיש מחלוקת גם בין רב ושמואל עצמם, ואין להסיק מכאן, שגם אם רב ושמואל אמרו דין זהה גם אז תהיה הלכה כרבי יוחנן נגד שניהם.
3.
וקצת קשה לי, שהרי הרא"ש מסתמך במפורש על מסכת ביצה דף ד, ושם הרי מדובר רק על מחלוקת בין רב ורבי יוחנן [בלי שמואל], ושם מוזכר הכלל "רב ורבי יוחנן - הלכה כרבי יוחנן" - מופע יחידאי בש"ס.
3.1
ראה גם "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קע, בהערה נא.
3.2
ובאמת משמע, שבש"ס כולו מודגש שהלכה כרבי יוחנן נגד רב, וגם הלכה כרבי יוחנן נגד שמואל - מסכת עירובין דף מז עמוד ב - "שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן", וזה אמנם מתאים לסוגייתנו שבה רבי יוחנן חולק בנפרד על כל אחד משניהם - וכלעיל בסעיף 2. [ולא בהכרח כשחולק על שניהם כשאומרים דעה אחידה]
3.3.
ובאמת אין מכאן הוכחה שאם רבי יוחנן יחלוק על רב ושמואל שאומרים דין אחד זהה שהלכה תהיה כרבי יוחנן, אלא זו תוספת של ראשונים [כגון הרא"ש בסוגייתנו].
3.4
על דברינו לעיל:
גופי הלכות פרק ה - כללי אות ה' כלל קפד:
הלכה כרבי יוחנן. כתבו בעלי הכללים רב ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן,
שמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן.
וכתב הרי"ף ז"ל פרק הגוזל [ומאכיל] [מה. מדפיו] הא דהגונב טלה יותר חדוש, וז"ל דקיי"ל כל רב ושמואל ורבי יוחנן הלכה כרבי יוחנן, אף על גב דהוי יחיד לגבי רבים[מט].
כלומר, אף שרב ושמואל הם רבים [כנראה שהוא מתכוון למקרה בו רב ושמואל אומרים דין אחד משותף] נגד רבי יוחנן - דעת יחיד - בכל זאת, הכלל הוא שהלכה כרבי יוחנן.
4.
וראה עוד על כך שכאשר שני חכמים חולקים על חכם אחד אבל כל אחד משניהם מנימוק שונה [כבסוגייתנו - רב ושמואל נגד רבי יוחנן מנימוקים שונים] לא נחשב כיחיד נגד רבים:
יד מלאכי כללי התלמוד כלל שא:
... נלע"ד לומר דאפשר דס"ל להרי"ף ז"ל דעם כל זה לא מיקרי רבים לגבי ריב"ל דכיון דכל חד מינייהו אמר לשמעתיה אמילתא אחרינא ולא פליגי אכללא דריב"ל בהדיא נמצא דאינהו ור' יוחנן כל חד וחד מיקרי יחיד לגביה וסברא זו לא נפלאת היא ולא רחוקה
דכיוצא בה מצינו להרי"ף גופיה סוף פרק הגוזל בתרא שכתב דקי"ל דכל רב ושמואל ור' יוחנן הלכה כר' יוחנן
ופי' הכנה"ג בכללי התלמוד כלל מ"ג ומוהר"ש אלגאזי בגופי הלכות כלל קפ"ד דהיינו משום דרב ושמואל לא קיימי בחדא שיטה ואף על פי שבכולל חולקים על ר' יוחנן כל חד וחד יחיד מיקרי לגבי רבי יוחנן
כדברינו לעיל בסעיף 3.2
4.1
והוא מביא הוכחות נוספות:
... וצא ולמד עוד ממ"ש הרב המגיד לדעת הרמב"ם תלמיד הרי"ף בפ"ז מהלכות אישות הלכה י"ב דלא מיקרו תרי לגבי חד אלא כששניהם חולקים על האחד מחד טעמא
"חד טעמא" – ראה גם שולחן ערוך חושן משפט סימן כה לגבי "יחיד ורבים" - חשוב
אבל כל א' חולק עליו מטעמיה לית כאן תרי לגבי חד
וכ"כ הלחם משנה בפ"ח מהלכות תמידין ומוספין גבי ר"ע יע"ש
וכן תמצא עוד בכריתות בלשון לימודים שער ג' סי' ק"ט שכתב דאע"ג דשני תנאים סוברים הפך ר"ע כיון שלא חלקו שניהם עליו במקום א' אלא האחד מהם לא מיקרי אלא מחבירו והלכה כר"ע
ודבר זה נראה פשוט וברור לא מצאתי ולא ראיתי חולק...
