"מסתדרנות''/ רפי זברגר

בבא קמא דף  נ"ג

הרקע

למדנו במשנה בדף הקודם: נפל לפניו מקול הכרייה – חייב, לאחריו מקול הכרייה – פטור.
מדובר באדם אשר עובד בתוך בורו של חברו, כדי להרחיב או להעמיק את הבור, וקול הכרייה של אותו פועל הבהיל את השור למעלה. אם השור נפל קדימה [לפניו] לתוך הבור – בעל הבור יהיה חייב. אם השור נפל אחורה [לאחריו] לתוך הבור – בעל הבור פטור. בכל מקרה העובד, אשר כרה בתוך הבור יהיה פטור מכל תשלום.
 

הנושא

שואלת הגמרא: מדוע בעל הבור מתחייב, והרי הכורה גרם ליה? שהרי בעקבות הקולות של הכורה נפל השור, ומדוע אמרנו במשנה שבעל הבור חייב והכורה פטור. לפי רש''י אין ספק שהכורה צריך להיות פטור, כיוון שהוא רק ''גרם'' לנזק ולא ממש הזיק בידיים, לכן אין אפשרות לחייבו. אך לעומת זאת, שואלת הגמרא, מדוע בעל הבור יהיה חייב על נזק שלא הוא גרם באופן ישיר?
הגמרא עונה שהמשנה הולכת ב''שיטת רבי נתן'' האומר: בעל הבור עשה נזק, וכל היכא דליכא לאשתלומי מהאי, משתלם מהאי. בתרגום חופשי: מכיוון שאין לנו אפשרות לגבות את הנזק מן הכורה, כיוון שהוא רק גרם לנזק ולא ''הזיק בידיים'', לכן אנו ''חוזרים'' לבעל הבור, שהוא בעצם יצר את הנזק, וגובים ממנו.
 

מהו המסר?

ניתן להבין את ''שיטת רבי נתן'' ככלי המאפשר לאדם ''להסתדר''. מכיוון שבעל השור הניזק, לא יכול לגבות מן המזיק הישיר שהוא הכורה בתוך הבור, אנו "מנתבים" אותו לאפיק אחר, כדי ''לזכות'' ולקבל את שווי הנזק שנגרם לו.
יש אנשים שניתן להגדירם ''מסתדרנים''. כל הזמן הם יודעים למצוא את המקום והאנשים איתם יוכלו להסתדר ו''להתקמבן'' בחיים.
כדאי ומומלץ לכל אחד מאיתנו, לפקוח עיניים, לחפש ולמצוא את המקומות מהן נוכל להפיק תועלת בחיים.