אחריות כוללת / רפי זברגר

בבא קמא דף  נ"ב

הרקע

בהמשך למשנה הקודמת בדף הקודם, ממשיכה המשנה בדף שלנו לעסוק בהיבטים נוספים של שני שותפים.
 

הנושא

כסהו הראשון, ובא השני ומצאו מגולה ולא כסהו – השני חייב. 
כלומר, אם השותף הראשון השתמש בבור ואחר כך כיסה אותו, ובהמשך הגיע השותף השני וביקש גם הוא להשתמש בבור, אך מצאו מגולה, [כנראה נשבר הכיסוי או התקלקל] - אם לא כיסהו בשנית לאחר שימושו, ונפל שם שור או בהמה אחרת ומתה, השותף השני יהיה חייב. 
השני לא יכול ''לעצום את עיניו", ולומר כי שותפו כבר ביצע את הצריך להיעשות, וכיסה את הבור, לכן אין עליו חובה כעת גם לכסות. אלא – לכל אחד מן השותפים יש ''אחריות כוללת''. כל אחד מהם מחויב למנוע כל נזק אשר עלול להיווצר מכוח הבור, ולכן החובה ''חוזרת'' גם לשותף השני ומחייבת אותו לכסות שוב את הבור. 
 

מהו המסר?

ניתן לראות את ההורים כ''שותפים'' ביחס לילדיהם. על כל אחד מן ההורים מוטלת ''אחריות כוללת'' ביחס לכל ילד וילד. לדוגמא: לא מספיק שהאמא עשתה משהו לילד, גם האבא צריך לשים את עיניו, לבדוק ולבחון האם מעשיה של האמא עדיין תקפים ונשמרים, או שמא יש לשוב ולעשות מעשה כזה או אחר. אם ההורה השני יסתמך אך ורק על ההורה הראשון, ולא יעשה גם הוא את המוטל עליו – הרי שהוא יישא בתוצאות.