שכר מסירות נפש / רפי זברגר

בבא קמא דף נ'

הרקע

למדנו במשנה בדף הקודם, כי אדם מתחייב על נזקים אשר נגרמו מבור אשר חפר אדם, גם במקרים הבאים:
• חפר בור ברשות היחיד, אך הפתח שלו פונה לרשות הרבים (וכמובן אם חפר ברשות הרבים ופתחו לרשות הרבים)
• חפר בור ברשות הרבים, ופתחו פונה לכיוון רשות היחיד.
• חפר בור ברשות היחיד, ופתחו פונה לכיוון רשות היחיד אחרת. 
בכל המקרים הללו החופר חייב, כיוון שיש לבור ''שייכות'' לרשות הרבים [בור בעיקרון חייב, רק ברשות הרבים]
 

הנושא

הגמרא מביאה תוספתא [תוספת למשנה] המרחיבה מעט את הדינים המצוטטים לעיל מתוך משנתנו:
חפר ופתח את הבור, ומסר לרבים – פטור. כיוון שבעצם הפקיר את הבור לרבים, הרי בכך ''העביר אחריות'' לבני רשות הרבים המהלכים שם, ומאוד מבקשים את הדח.
חפר ופתח, ולא מסר לרבים – חייב – זהו בעצם עיקר דין של בור!
הגמרא מספרת על ''נחוניא חופר בורות'' שהיה דואג לעולי הרגלים, ע''י שהיה חופר להם בורות שיהיה להם מקורות שתיה. בהמשך מסופר על בִּיתו של נחוניא שנפלה לתוך בור עמוק, והלכו לרבי חנינא בן דוסא לשמוע מה בפיו. רבי חנינא היה ''מלומד בניסים'', ולכן כנראה רצו לשמוע מה בפיו. בשעה הראשונה אמר להם ''שלום'' [היא תעלה], וכן בשעה השניה. בשעה השלישית אמר להם: ''עלתה''. לאחר שראוה, שאלו אותה ''מי העלה אותך מהבור?", ענתה להם: זכר של רחלים [הכוונה לאיל של יצחק, מסיפור עקידת יצחק] וזקן אחד מנהיגו [הכוונה כנראה לאברהם אבינו].
לאחר מכן, חזרו לרבי חנינא ושאלו אותו: מניין ידע לומר בשעה השלישית, כי היא כבר יצאה מן הבור, האם הוא נביא? אמר להם: לא נביא אנכי, ולא בן נביא אנוכי, והמשיך להסביר כיצד בכל אופן ידע כי היא עלתה כבר: דבר שאותו צדיק מצטער בו, יכשל בו זרעו?
 

מהו המסר?

תשובתו של רבי חנינא בן דוסא מלמדת אותנו מסר חשוב ביותר: אם יש להורים מסירות נפש על דבר מסוים, או עשיית מעשה לאורך זמן ובהתמדה, הרי שהנושא מחלחל גם לדורות הבאים. הילדים רואים, חשים ומתרגשים ביחד עם ההורים, העושים ופועלים מעשה זה או אחר. למשל, הורים המקפידים לסייע לזולת מידי שבוע בשבוע, ובחלק מהמקרים לוקחים איתם את הילדים, הרי שתכונה זו תחדור גם לליבותם, ובעז''ה יתמידו בכך גם כשהם עצמם יהיו כבר הורים. 
וכן בנושאים אחרים, כמו למשל, הקפדה על לשון הרע: בית המשתדל להקפיד על הנושא, גם ילדים הגדלים בבית זה, יקפידו וישתדלו שלא לדבר לשון הרע במשך חייהם. 
רבי חנינא לקח את הנושא "צעד אחד קדימה" ואמר, כי הקדוש ברוך הוא בעצמו, גם "נוהג בדרך זו", ואם אדם מקפיד על משהו מסוים, הרי שהקדוש ברוך הוא, ישמור אותו מכל משמר באותו נושא.