הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי

הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי

בבא-קמא לז ע"א

המשנה במסכת בבא קמא ( פרק ד משנה ב - בתוך תלמוד בבלי בבא קמא לז, א) מעלה מושג חדש - שור מועד לשבתות.

מתני'. שור שהוא מועד למינו ואינו מועד לשאינו מינו, מועד לאדם ואינו מועד לבהמה, מועד לקטנים ואינו מועד לגדולים, את שהוא מועד לו - משלם נזק שלם, ואת שאינו מועד לו - משלם חצי נזק. אמרו לפני רבי יהודה: ה"ז מועד לשבתות ואינו מועד לחול? אמר להם: לשבתות - משלם נזק שלם, לימות החול - משלם חצי נזק. אימתי הוא תם? משיחזור בו ג' ימי שבתות.

בתלמוד הבבלי אין כל הסבר מדוע שבת יש בכוחה ליצור קטגוריה אחרת אצל השוורים מאשר יום חול.

התלמוד הירושלמי (בבא קמא ד, ב) מספק לנו את ההסבר. בשבת ישנה אווירה אחרת מאשר ימות החול כיוון שאנשים לבושים אחרת. אווירה זו יוצרת אצל השור התנהגות אחרת.

תלמוד ירושלמי בבא קמא ד, ב:

"הוינן סברין מימר מאי טעמא דר' יודה מכיון דו חמי לון לבושין נקיין עוד הוא משנה דעתיה".