הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חיסורי מחסרא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא כח ע"א

 

ת"ש: +דברים כ"ה+ וקצתה את כפה - ממון;
מאי לאו בשאינה יכולה להציל ע"י דבר אחר!
לא, שיכולה להציל ע"י דבר אחר.
אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה,
אי הכי, אדתני סיפא:
ושלחה ידה - פרט לשליח ב"ד,
לפלוג ולתני בדידה:
בד"א - בשיכולה להציל ע"י ד"א,
אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר - פטורה!
ה"נ קאמר: בד"א - בשיכולה להציל ע"י דבר אחר,
אבל אינה יכולה להציל ע"י דבר אחר, נעשה ידה כשליח ב"ד ופטורה. 

 

1.
נראה לי שהביטוי "הכי נמי קאמר" בסוגייתנו זהה במשמעותו לביטוי הכללי של "חיסורי מחסרא", מפני שלפני הסיפא יש להשלים משפט שלם שגם מסביר [מצמצם למקרה מסויים] את הרישא - "במה דברים אמורים", וגם בא להבדיל מהאמור בסיפא "אבל..." - מקרה אחר.

2.
קטע נוסף בסוגייתנו:

מתיב רב אושעיא: +שמות כ"א+ ונפל שמה שור או חמור, שור - ולא אדם, חמור - ולא כלים,
מכאן אמרו: נפל לתוכו שור וכליו ונשתברו, חמור וכליו ונתקרעו - חייב על הבהמה ופטור על הכלים,

הא למה זה דומה? לאבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו;

אדרבה, מה דומה לזה מבעי ליה!

אלא מאי דומה לזה?

אבנו וסכינו ומשאו שהניחן ברה"ר והזיקו,

כאן הגמרא משנה את מבנה המשפט בברייתא, במקום "הא למה זה דומה?" יש לומר: "מה דומה לזה".

זה לא כמו "חיסורי מחסרא", אלא כמו "תני", כשהגמרא "מתקנת" מלה או משפט בברייתא.

3.
קטע נוסף בסוגייתנו:

לפיכך אם הטיח צלוחיתו באבן - חייב;

רישא קשיא לרב, וסיפא קשיא לשמואל!

ולטעמיך, תיקשי לך היא גופא: (קשיא) רישא פטור, וסיפא חייב!

אלא,
רב מתרץ לטעמיה,
ושמואל מתרץ לטעמיה.

רב מתרץ לטעמיה:
במה דברים אמורים - כשהפקירן, אבל לא הפקירן - חייב, לפיכך הטיח צלוחיתו באבן - חייב;

המשפט בברייתא בסיפא הוא "לפיכך אם הטיח צלוחיתו באבן - חייב"
ולכך יש להוסיף בין הרישא לסיפא: "במה דברים אמורים - כשהפקירן, אבל לא הפקירן - חייב".

גם כאן יש אוקימתא נפרדת לרישא, ואוקימתא נפרדת לסיפא כשהמלה "אבל " מפרידה ביניהם. ומתאים להגדרה של הביטוי "חיסורי מחסרא".
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)