סקר
זבחים או מנחות - מה יותר קשה?
זבחים
מנחות
אותה רמת קושי
קשה להעריך


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו – זרזיר מצוי

 

"תנן במתניתין: כל המחובר לטמא טמא, כל המחובר לטהור טהור; ותנינא בברייתא, רבי אליעזר אומר: לא לחנם הלך זרזיר אצל עורב אלא מפני שהוא מינו" (בבא קמא, צב ע"ב).


שם עברי: זרזיר מצוי          שם באנגלית: Common Starling        שם מדעי: Sturnus vulgaris

שם נרדף במקורות:  סוגא          שמות בשפות אחרות: ערבית – זרזוּר (زرزور)    


הנושא המרכזי: לזיהוי הזרזיר


זיהוי הזרזיר לא מוטל בספק כמין הנקרא בימינו בשם זרזיר מצוי. לפי ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ח"ג 322) כך הוא נקרא גם בערבית וסורית. רש"י מפרש את השם זרזיר "אשטורוני"ל". ד"ר מ. קטן(1) מתרגם Estornel = זרזיר. בארמית הוא נקרא סוגא וקאהוט (ח"ו 17) משער שהמקור הוא בשם סאג שבפרסית הוא זרזיר. הפתגם "לא לחינם הלך הזרזיר אצל העורב" קשור לדמיון ביניהם בצבע, במבנה וההתנהגות והוא נאמר אגב הדיון בכשרותו של הזרזיר. מפרש כאן רש"י: "לא לחנם הלך זרזיר - רבי אליעזר סבר זרזיר עוף טמא הוא ורבנן פליגי עליה בשחיטת חולין באלו טריפות (ד' סה). הרד"ק התחבט לגבי הפירוש ובעיקר ביחס לביטוי "זרזיר מתנים". בערך "זרזיר" כתב: "... ואומרים שהוא אשט"ורניל בלעז אבל לא ידעתי הפירוש מה טעם מתנים". רבי בנימין מוספיא ב"מוסף הערוך" (ערך זרזיר) העיר: "א"ב מין עורב קטן ובנוסחאות גרסינן עורב העמקי".

הזרזיר המצוי הוא ציפור שחרחרה שקצות נוצותיה מנוקדות בלבן. במשך החורף נשחקים קצות הנוצות בהדרגה והוא מקבל גוון שחור אחיד בעל ברק ירוק וסגול ארגמני. צבע המקור שחור מלבד בעונת הרבייה שאז צבעו צהוב. לעיתים הזרזירים אוכלים ועפים בלהקות מעורבות עם הקאקים (מין עורב) ועורבים אפורים. בדומה לעורבים הזרזירים הם אוכלי כול שלמדו לנצל משאבים הקשורים לפעילות האדם כמו מזבלות. ברומא העתיקה הזרזיר היה חית מחמד מקובלת כמו העורבים. ניתן לאלף זרזירים שנלכדו בקן להשמיע מילים ואף משפטים שלמים. 

מהות ה"הליכה" של הזרזיר אל העורב לא התפרשה בברייתא המובאת כאן אך מהמדרש ניתן להסיק שהכוונה אינה רק לשהות במחיצה אחת אלא קשר חזק יותר. במדרש בראשית רבה (תיאודור-אלבק, תולדות, ס"ה) נאמר: "ואת כל עורב למינו. בימי ר' חייא רבא עלה זרזיר אחד לארץ ישראל, אתו טעינין ליה לגביה, אמרו ליה מהו מכליניה, אמר איזלון יהבותיה על איגרה וכל עוף דשכן עליה הוא מינו, אזלון יהבותיה על איגרא, ואתא הדין עורבא מצריא ושכן על גביה, אמר מסאב הוא דמן מיניה הוא דכתיב ואת כל עורב למינו, אמרו לא הלך העורב אצל הזרזיר אלא שהוא מינו וכו'". פירוש המדרש: "בימי ר' חייא בא זרזיר בארץ ישראל שאלו אותו תלמידים ר' טמא הוא או טהור, אמר להם שאוהו על הגג ואתם מבחינים על הגג, בא עורב המצרי ושכן עליו, אמר להו לא הלך העורב אצל הזרזיר אלא מפני שהוא מינו, וכתיב ואת כל עורב למינו וכו'" (מתוך מדרש שכל טוב (בובר, תולדות-ויצא, כ"ח). מדרש זה אינו עולה בקנה אחד עם הטענה המקובלת בביולוגיה המודרנית השוללת אפשרות הכלאה בין מינים ביולוגיים שונים.

קושי נוסף מעורר מדרש אחר (בראשית רבה, וילנא, וישלח פרשה ע"ה): "... לפניו, לזה שבא שעתו ליטול המלכות לפניו, ר' יהושע אמר שלח פורפירא וטלקיה קודמוהי, אמר ליה אין שני זרזירים ישנים על דף אחד, אל עשו אחיו, אף על פי שהוא עשו הוא אחיו וכו'". על פי המדרש יעקב שלח פורפירא (לבוש ארגמן שסימל מלכות) והשליך לפני עשיו ואמר: "אין שני זרזירים ישנים על דף אחד" כלומר לא ייתכן שנמלוך שנינו. הזרזירים לנים במושבות ענקיות וצפופות על גבי עצים ופרטים רבים ישנים על ענפים משותפים. בתמונה ניתן לראות להקת זרזירים מצטופפת על אנטנה. מאידך גיסא בתמונה נראה שכל זרזיר עומד על ענף נפרד.

פרטים נוספים על מבנה הזרזיר ניתן לשאוב מהגמרא בחולין (סב ע"א) הדנה בכשרותו: "היה בקי בהן ובשמותיהן - עוף הבא בסימן אחד טהור, לא היה בקי בהן ובשמותיהן - בסימן אחד - טמא, בשני סימנין - טהור, והוא שיכיר עורב. עורב ותו לא? והתניא: עורב זה עורב, למינו רבי אליעזר אומר: להביא את הזרזיר, אמרו לו לרבי אליעזר: והלא אנשי כפר תמרתא שביהודה היו אוכלים אותן, מפני שיש להן זפק! אמר להם: אף הן עתידין ליתן את הדין".
 

               
תמונה 1.  זרזיר מצוי        צילם: משה חובב   תמונה 2.  עורב חום-עורף          צילם: Lip Kee Yap

 

               
תמונה 3.  להקת  זרזירים        צילם: Lamiot   תמונה 4.  להקת זרזירים        צילם:  Scops-commonswiki

 
 


(1) ב"אוצר לעזי רש"י". 

 

 

רשימת מקורות:

מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 123.

 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר