הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
בבא-קמא כו ע"א
מובא במשנה האחרונה של פרק שני בבבא קמא (תלמוד הבבלי בבא קמא כו, א):
מתני'. אדם מועד לעולם, בין שוגג בין מזיד, בין ער בין ישן. סימא את עין חבירו, ושיבר את הכלים - משלם נזק שלם.
בתלמוד הבבלי אין כל התייחסות לרישא של המשנה הקובעת שאדם אחראי למעשיו גם שהוא ישן.
התלמוד הירושלמי (בבא קמא ב, ח) דווקא מתייחס לרישא של המשנה בהעירו הערה מעניינת:
"א"ר יצחק מתניתא בשהיו שניהם ישינין אבל אם היה אחד מהן ישן ובא חבירו לישן אצלו זה שבא לישן אצלו הוא המועד".
אדם אחראי על מעשיו אפילו בשנתו, אבל כל זה אם הדבר שהוא הזיק כבר היה קיים באותה מיטה. אם אתה יודע שעוד מישהו ישן אתך במיטה, מוטלת עליך חובת זהירות. אתה צריך לתת לעצמך הוראה שיש כאן מישהו נוסף וצריך להיזהר.
כל זה נכון אם מישהו ישן. אבל לא יעלה על הדעת שאדם שהלך לישון בידיעה שהשטח נקי ומישהו שכב לישון שם שלא בידיעת הראשון, או ששמו שם בקבוקים והישן שבר את הבקבוקים שהישן ישלם על הנזק. ברור הדבר שמדובר באונס גמור. זו היא הארתו המחכימה של הירושלמי.
