הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
מי הם "אמרי בי רב"?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא יט ע"א
תא שמע, דתני רמי בר יחזקאל: תרנגול שהושיט ראשו לאויר כלי זכוכית ותקע בו ושברו - משלם נזק שלם,
ואמר רב יוסף, אמרי בי רב: סוס שצנף, וחמור שנער, ושיבר את הכלים - משלם חצי נזק;
מאי לאו כגון דעבד תלתא זימני,
ובהא קמיפלגי,
מר סבר: יש העדאה,
ומר סבר: אין העדאה!
לא, בחד זמנא, ובפלוגתא דסומכוס ורבנן קמיפלגי.
1.
הגמרא מבררת את יסודות המחלוקת בין "תני רמי בר יחזקאל" ל"אמרי בי רב".
2.
תוספות מסכת בבא קמא דף יט עמוד א:
ובהא קמיפלגי - תימה מנליה דפליגי דלמא רמי בר יחזקאל בדאייעד ואמרי בי רב בדלא אייעד
וי"ל דא"כ מאי קמ"ל אמרי בי רב
תוס' מסביר מדוע אי אפשר להסביר את מחלוקתם באופן שונה.
3.
והוא מקשה:
ואין לתמוה היכי פליג אברייתא
כיצד "אמרי בי רב" - שהם אמוראים מבית מדרשו של רב - חולקים על ברייתא?
3.1
והוא עונה:
דסתם אמרי בי רב משמיה דרב
ורב תנא ופליג
האמוראים שהם "אמרי בי רב" אמרו את דבריהם בשם "רב", ול"רב" יש סמכות לחלוק על תנאים על פי הכלל של "רב תנא הוא ופליג".
3.2
ונראה לי להעיר:
בדרך כלל "אמרי בי רב" הכוונה לרב הונא או לרב המנונא תלמידי רב. מהסבר זה של תוס' יוצא שסמכויות מיוחדות שיש לחכם כלשהו מוענקות גם לתלמידיו,
3.3
או שכוונת תוס' היא ש"אמרי בי רב" הכוונה לאמוראים מסויימים - כפי שהבאנו: רב הונא או רב המנונא" - שהם אמרו בשם "רב" מתוך כוונה ברורה לחלוק על דברי תנאים!
3.4
לפי זה מובן מדוע נאמר "אמרי בי רב" - באופן כללי וסתמי - ולא נאמר במפורש "אמר רב הונא משמיה דרב", או "אמר רב המנונא משמיה דרב" .
4.
תוס' מביא תרוץ אחר [נוסף]:
א"נ
משום דלא מיתני בי ר' חייא ור' אושעיא לא מותבינן מיניה תיובתא.
דברי התנא שמובאים בסוגייתנו בניסוח: "תא שמע, דתני רמי בר יחזקאל: תרנגול..." מלמדים שדברי התנא לא "התקבלו" מבית מדרשם של רבי חייא ורבי אושעיא, וממילא תוקפם "חלש" יותר וגם אמורא "רגיל" רשאי לחלוק עליהם.
5.
ויש לברר האם שני תרוצי התוס' חולקים זה על זה!
6.
שו"ת הריב"ש:
וזה מפורש בתוספות, שהם הקשו: אמרי בי רב, שהוא אמורא, היכי פליג: אברייתא דרמי בר יחזקאל: ביש העדאה?
ותירצו: דסתם אמרי בי רב, משמיה דרב. ורב תנא הוא ופליג, ודבר זה לא הי' צריך לכתבו, כי הוא נגלה למתחילי הלמוד, לולי שראיתיך אומר בהפך.
הוא מוכיח מהתוס' שהביטוי "דתני רמי בר יחזקאל" משמעו שמדובר בדברי תנאים ולא שהאמורא רמי בר יחזקאל עצמו קבע את תוכן הדברים.
