טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
מימי לא ראיתי צבי קייץ - צבי
"תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: מימי לא ראיתי צבי קייץ, וארי סבל, ושועל חנוני, והם מתפרנסים שלא בצער, והם לא נבראו אלא לשמשני, ואני נבראתי לשמש את קוני, מה אלו שלא נבראו אלא לשמשני מתפרנסים שלא בצער, ואני שנבראתי לשמש את קוני אינו דין שאתפרנס שלא בצער! אלא שהרעותי את מעשי וקיפחתי את פרנסתי, שנאמר: עונותיכם הטו" (קידושין, פב ע"ב).
שם עברי: צבי שם באנגלית: Gazelle שם מדעי: Gazella sp
שם נרדף במקורות: טבי, טביא, אורזילא שמות בשפות אחרות: ערבית – ע'זאל, ט'בי
נושא מרכזי: מהו קייץ?
לריכוז המאמרים שנכתבו על הצבי וקישוריות הקש/י כאן.
במבט ראשון נראה שהמלאכות שיוחסו לבעלי החיים השונים מקריות אך לא כך סברו המפרשים. הגישה הכללית שרווחה היא שלכל בעל חיים יוחסה מלאכה המתאימה לו ביותר על פי תכונותיו המשתמעות מתוך המקורות. ב"דף על הדף" מובא:
"בספר מטפחת ספרים להגאון היעב"ץ מסביר מדוע נקטה הברייתא את המקצועות הללו לחיות המסוימות, צבי קייץ ארי סבל ושועל חנוני. אנו יודעים שלשונם של חז"ל מאד מדוייקת, משתמע מדברי הברייתא שאילו היו החיות צריכות למצוא לעצמם מקצוע כדי להתפרנס היה הצבי נהיה קייץ הארי סבל והשועל חנוני. והדברים מתאימים מאד".
המהר"ל ב"תפארת ישראל" (פ"א) (מתוך אתר "דעת") כתב:
"... ואמר כי אין שלמות האדם במה שהוא משמש לצורך פרנסתו הן בגופו הן בנפשו הן בשכלו. וזה כי הארי יש לו גוף חזק, כאשר נודע מעניין הארי, והרי אין משמש בכוח גופו שיש לו לצורך פרנסתו, לכך אין לחשוב מה שעושה האדם בגופו הוא שלימות לו, שהרי בבעלי חיים לא נמצא דבר זה שיהיה צריך אליו".
וכנגד הכוח הנפשי, שהתנועה היא מן הנפש, על זה אמר שהצבי שיש בו מהירות התנועה מאוד, הרי יש לו כוח זה ביותר, והרי אינו משמש בכוח זה לצורך פרנסתו, ולפיכך אמר ולא ראיתי צבי קיץ, דהיינו שיהיה מתקן מזונותיו בקיץ, וצריך לזה כוח התנועה להכניס את פירות הקיץ לבית.
וכנגד השכל אמר: לא ראיתי שועל חנווני, כי השועל הזה יש בו חכמה מכל חיות השדה, ואין משמש בכוח זה לצורך פרנסתו, להיות חנווני בעל משא ומתן. וכיון שלא נמצא בבעלי חיים שישתמשו בכוחות אלו לצורך פרנסתן, אם כן מה שהאדם פועל בכוח גופו וזיעת אפו, ונושא משא גדול לצורך פרנסתו, אין זה מצד שלימות האדם, שהרי אין צריך דבר זה לבעלי חיים שהוא יותר פחות מן האדם".
המאפיינים שאותם מייחס המהר"ל לשלושת בעלי חיים אלו מבוססים על פסוקי מקרא ומאמרי חז"ל. אכן הצבי מפורסם במהירות ריצתו כפי שמעידים מקורות רבים: "... וַעֲשָׂהאֵל וַעֲשָׂהאֵל קַל בְּרַגְלָיו כְּאַחַד הַצְּבָיִם אֲשֶׁר בַּשָּׂדֶה" (שמואל ב', ב י"ח). בדברי הימים א' (יב ט') אנו מוצאים: "וּמִן הַגָּדִי נִבְדְּלוּ אֶל דָּוִיד לַמְצַד מִדְבָּרָה גִּבֹּרֵי הַחַיִל אַנְשֵׁי צָבָא לַמִּלְחָמָה עֹרְכֵי צִנָּה וָרֹמַח וּפְנֵי אַרְיֵה פְּנֵיהֶם וְכִצְבָאיִם עַל הֶהָרִים לְמַהֵר". מפרש רש"י: "וכצבאים על ההרים למהר - קלים היו במרוצתם כי דרכן של צבאים לרוץ על ההרים כשצדין אותם". תכונה זו מופיעה בספרות חז"ל כמה פעמים. במשנה באבות (פ"ה מ"כ) מצאנו: "יהודה בן תימא אומר: הוי עז כנמר וקל כנשר ורץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים וכו'". כך גם בספרי (דברים, עקב פיסקא ל"ז): "נחלת צבי, מה צבי זה קל ברגליו מכל בהמה וחיה כך פירות ארץ ישראל קלים לבוא מכל פירות ארצות וכו'". בגמרא בכתובות (קיא ע"א: "... ומאי ונתתי צבי בארץ חיים? אנבוכד נצר הוא דכתיב, דאמר רחמנא: מייתינא עלייהו מלכא דקליל כי טביא". הצבי קל הרגלים שימש כדימוי למהירות בה יגיע נבוכדנצר (עוד על הצבי במאמר "הניח מעותיו על קרן הצבי").
האריה מפורסם בכוחו הרב (ראו סקירה במאמר "מלך שבחיות ארי, מלך שבבהמות שור") ולדוגמה דברי המשנה באבות שהובאה לעיל ("וגבור כארי"). על חכמתו של השועל אנו לומדים בגמרא בברכות (סא ע"ב): "... אמר להם (השועל): רצונכם שתעלו ליבשה, ונדור אני ואתם כשם שדרו אבותי עם אבותיכם? אמרו לו: אתה הוא שאומרים עליך פקח שבחיות? לא פקח אתה, אלא טפש אתה וכו'".
פירוש דומה מופיע גם ב"דף על הדף" בשם הספר "מטפחת ספרים" ליעב"ץ אלא ששם מיוחס לצבי "מקצוע" אחר. על פי המהר"ל "מקייץ" הוא אוסף פירות בקיץ ומלאכה זו מבוססת על מהירות ריצה. לדעת היעב"ץ הפועל "מקייץ" קשור לקציעות:
"ביחס לצבי נאמר שגם כאשר הצבי ישן הוא משאיר עין אחת פתוחה, ועיקר העבודה שבשיטוח הקציעות בשדה הוא השמירה עליהם. אין כמו הצבי ראוי להיות קייץ כיון שגם כאשר הוא ישן עינו אחת פקוחה לשמור על הקציעות. הארי סבל הוא סמל הכח והגבורה, ולכן אילו היה הארי בוחר מקצוע היה נהיה סבל. השועל נחשב לפיקח שבחיות, תכונה בסיסית למקצוע החנוונות, לשאת ולתן למכור ולקנות, ולכן נקטה הברייתא דווקא את המקצועות הללו לצבי הארי והשועל עכ"ד" (על פי "דף על הדף").
גם רש"י סבר ש"מקייץ" קשור לקציעות אלא שלפירושו אין מדובר בשמירה עליהן אלא בייבושן: "צבי קייץ - מייבש קציעות בשדה". לא ברור לי אם אכן יש בסיס ריאלי לקביעה שהצבי ישן כאשר עין אחת פתוחה אך ייתכן ומדובר בביטוי המשקף שינה קלה מאד המאפשרת להגיב במהירות לכל הפרעה בסביבה.
ברש"ש אנו מוצאים את פירושם של המהר"ל והיעב"ץ:
"שם צבי קייץ. ר"ל לפי שהוא קל ברגליו יוכל לרוץ מהר סביב סביב כדי לשמרם מכל צד עי' רש"י בב"ק (פה ב) ד"ה שיבר את רגליו. ועוד יש לפרש על פי הא דאיתא במדרש סוף שה"ש הביאוהו התוס' בחולין (נט ב) (בד"ה והרי צבי) דצבי אף כשהוא ישן עינו אחת פתוחה ומשמע שם קצת דרואה בה דמסיים ע"ז כך כו' מביט להם בעינו אחת. ואין לך טוב לשומר מזה".
אסיים בציטוט קצר מדברי הרד"ל שאמנם פירש כיעב"ץ אך הוסיף הערה שאינה מחמיאה לחנוונים: "... והשועל פיקח שבחיות חריף לרמאות היה מסוגל להיות חנוני שמלאכתו לרמות ולהונות כמו שפירש רש"י" במתניתין". כוונתו לדברי רש"י אלו: "חנוני - מלומד באונאה להטיל מים ביין צרורות בחטין".
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
