הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"ואיכא דאמרי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

בבא קמא ח ע"ב

אמר אביי: ראובן שמכר שדה לשמעון באחריות,
ואתא ב"ח דראובן וטרף משמעון,
דינא הוא דאזיל ראובן ומשתעי דינא בהדיה,
ולא מצי א"ל: לאו בעל דברים דידי את,
דאמר ליה: אי מפקת מיניה עלי הדר.
ואיכא דאמרי: אפילו שלא באחריות נמי,
דא"ל: לא ניחא לי דתהוי לשמעון תרעומת עלי. 

כמו בסוגיה המקבילה - מסכת כתובות דף צב

1.
רמב"ם הלכות מכירה פרק יט הלכה ט:

ראובן שמכר שדה לשמעון שלא באחריות, ובא לוי והוציאה מיד שמעון, אם רצה ראובן לעשות דין עם לוי ו עושה, ואין יכול לוי לומר לו מה לי ולך והרי אין עליך ז אחריות, שהרי ראובן אומר לו אין רצוני שיהיה לשמעון תרעומת עלי שהרי הפסיד בגללי.

2.

הגהות מיימוניות הלכות מכירה פרק יט הלכה ט:

[ו] כא"ד [=כאיכא דאמרי"] אפילו שלא באחריות נמי ע"כ:

3.
נראה שהרמב"ם פוסק כ"ואיכא דאמרי" כנראה בגלל ששיטתו העקרונית היא לפסוק כלישנא בתרא [=כלשון אחרון], והביטוי "ואיכא דאמרי" מוגדר כלשון אחרון.

הערה: לא לגמרי ברור בסוגייתנו האם ה"ואיכא דאמרי" הוא לשון שני בדברי אביי [מחלוקת מה אמר אביי] או שזו דיעה אחרת שחולקת על אביי.
ואולי לעניין זה יש הבדל בין הביטוי "איכא דאמרי" לביטוי "ואיכא דאמרי" - [כשאין "איכא דאמרי" נוסף בסוגיה].