עזרה לאיש עסקים שנקלע לקשיי נזילות / הרב עקיבא כהנא
פורסם בעלון השבועי חמדת ימים - ארץ חמדה
בבא-קמא ז ע"א
בין הסוגיות שלומדי הדף היומי יעסקו בהם השבוע נמצאת סוגיה העוסקת בעניין מתנות עניים (בבא קמא ז, א). שם הובאה ברייתא הקובעת, כי אם 'היו לאדם בתים שדות וכרמים ואינו מוצא למוכרן, מאכילין אותו מעשר עני עד מחצה'.
הגמרא ניסתה להבין באיזה מקרה מדובר, שכן אם מדובר באופן שהוזלו כל הקרקעות, הרי שצריך לתמוך בו 'אפילו יותר', ואם מדובר שרק אדם זה אינו מצליח למכור את נכסיו ביוקר מכיוון שאנשים יודעים שהוא דחוק בכסף, אם כך, אולי 'אפילו קצת' גם לא יתנו לו. לכן צריך להסביר שמדובר במקרה שבו ישנה "הוזלה עונתית" וכולם ממתינים על מנת למכור את הקרקעות, אבל אדם זה אינו יכול להמתין על מנת למכור את הקרקעות, כיון שהוא דחוק בכסף, לכן אז נותנים לאותו אדם רק 'עד מחצה'.
רבו הפירושים לברייתא ולגמרא המבארת אותה, נתמקד בפירושי חלק מהראשונים:
לדעת רש"י בכל מקרה לא מדובר כאן על נתינת מתנות עניים וכספי צדקה לאדם שיש לו כסף מעל לתקרה שבה הוא נחשב כבר לעשיר, אלא השאלה היא איך לתמחר תמחור ריאלי את הנכסים שברשותו של אדם, ויש לו קשיים למכור אותם. גם לדעת תוספות (ד"ה אי דאייקור) מדובר בעני, והשאלה אם כשאדם גורם לעצמו להיות עני, האם יש מצווה לעזור לו, שאלה חשובה בפני עצמה, אך אינה נוגעת לנדון שאנו דנים בו.
לדעת הרי"ף (שדעתו הובאה גם בדברי התוספות) מדובר כאן באדם עשיר, כלומר, שהנכס שלו שווה סכום גדול, אולי אפילו גדול מאוד. אלא שכיון שהוא לא יכול למכור את הנכס שלו במחיר סביר, נותנים לו כספי צדקה על מנת שיוכל למכור את נכסיו במחיר הראוי להם. נתינה זו מוגבלת עד למחיר חצי מהנכס שאותו האדם רוצה למכור.
לפי פירוש זה כתבו בתוספות (שם) שאם הסיבה שקונים ממנו בזול היא בגלל שיש לו מצוקת מזומנים, הרי שיש לתמוך בו אפילו ביותר מחצי שווי הנכס המדובר.
מדברי הרמב"ם (מתנות עניים ט, טז) נראה שהבין את הגמרא כהסבר הרי"ף (רדב"ז וכסף משנה שם). אמנם לדעת הכסף משנה ישנה מחלוקת בין הרי"ף לרמב"ם שלפי הרי"ף ניתן לתת לאותו אדם מכספי צדקה עד שימצא קונה לנכס לפחות בחצי משוויו, ואילו לדעת הרמב"ם ניתן לתת לאותו אדם כספים, עד חצי משווי הנכס, אך בלי הגבלת זמן. (אמנם ב"ח בסימן רנג, חלק על דבריו, וסבר שאין מחלוקת בין הרי"ף לרמב"ם)
מדברים אלו עולה, כי למרות שיש להפנות כספים המיועדים לצדקה, לאנשים שזקוקים לעזרה בסיסית, ניתן להפנות כספים אלו גם לצורך עזרה לאנשים שסובלים מקשיי נזילות, כלומר. לפי זה עזרה לעשיר המצוי בקשיי נזילות כדי שעסקיו לא יתמוטטו היא דבר חשוב לא פחות מצדקה לעניים. ניתן למצא סמך לכך מדברי רש"י על התורה (ויקרא כה, לה):
והחזקת בו - אל תניחהו שירד ויפול ויהיה קשה להקימו, אלא חזקהו משעת מוטת היד. למה זה דומה, למשאוי שעל החמור, עודהו על החמור אחד תופס בו ומעמידו, נפל לארץ, חמשה אין מעמידין אותו
כלומר, יש מצווה גדולה לתמוך באדם שעומד על רגליו, ולמנוע את נפילתו.
מדברים אלו למד גם החתם סופר (ב יורה דעה, רלט) שיש לתמוך באדם שיש לו כסף, אבל יש חשש שיפול, לפחות כמו שיש חובה לתמוך בעני נזקק שאין לו כסף.
יש הסוברים שיש לנהוג במידתיות, וכפי שכתב ערוך השלחן (רנג, י) במקרה של תמיכה כלכלית בגלל קשיי נזילות, יש לתת סכומים מצומצמים הייעודיים לעניין הבראת האדם, אך לא לתמוך בסכומים גדולים:
ודע דאף על גב דבאין לו מאתיים זוז {והוא נחשב עני} יכולים ליתן לו אפילו אלף זוז בבת אחת כמו שנתבאר. מכל מקום בזה שיש לו הרבה {כסף} אלא שאין יכול למוכרן עתה אין נותנין לו הרבה בבת אחת, אלא דבר יום ביומו.
והטעם פשוט: דכיון דבאמת עשיר הוא אלא שדחוק לזמן כמו שכתבנו אם כן איך ניתן לו הרבה שמא למחר ימצא למכור בשוויים, ולמה נקפח לעניים? ודיו להאכילו דבר יום ביומו, עד שימצא למכור בשוויין.
כלומר, יש להקפיד על מידתיות, וגם אם מפנים אליו כספים המיועדים לעזרה לעניים, יש לשים לב שאיננו מפנים כספים רבים מדי, ובסופו של דבר הוא ירוויח כפול.
כמובן שבמקרים אלו יש להציע תמיכה על ידי קרנות הלוואה ללא ריבית שכן הכספים מוחזרים לציבור ולאחר מכן נעשה בהם שימוש ראוי.
סיכום:
מהגמרא לפי פירוש הרי"ף הרמב"ם והשולחן ערוך עולה שיש מקום לעזור ציבורית ליחידים ולעסקים שנקלעו לקשיים, ויכולים להפסיד כסף רב אם לא יעזרו להם , גם במחיר של עזרה לאנשים עניים. אך יש להתנהג במידתיות, ולראות שהם לא מתעשרים על חשבון העניים.
