הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"סוד" ברשימת המזיקים
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
בבא קמא ב ע"א
/מתני'/. ארבעה אבות נזיקין: השור, והבור, והמבעה, וההבער.
1.
המשנה קובעת שיש "ארבעה אבות נזיקין" ומונה אותם.
2.
המשנה עצמה וגם הגמרא דנים אודות הרשימה.
3.
תוספות מסכת בבא קמא דף ב עמוד א:
ארבעה אבות נזיקין - אית דוכתא דלא תני הן כמו הכא
ובגמרא גבי שלש עשרה אבות נזיקין ובארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ח:)
תוס' מעיר/"מקשה" שהיה ראוי לנסח "ארבעה אבות נזיקין הן".
3.1
ואית דוכתא דקתני הן כדקתני ארבעה שומרין הן (שבועות דף מט.)
וארבעה ראשי שנים הן (ראש השנה דף ב. ושם):
והוא מציין עוד דוגמאות בש"ס שאמנם כך מנוסח: "... הן".
3.2
גירסא שונה בדברי תוס':
(גליון, וא"ת אמאי לא קאמר ארבעה אבות נזיקין הן כדקתני ד' ראשי שנים הן
וי"ל שלא בא אלא להגיד ארבע אבות הללו לא ראי זה כראי זה,
הוא מנסה ליישב: הביטוי "הן" מובא רק כאשר אין בהמשך המשנה דיון בצורך פירוט הרשימה.
3.3
וקצת קשה דבגמרא מוכח דנחית תנא למניינא מדפריך ותנא דידן מאי טעמא לא תני הני
הוא מוכיח מסוגייתנו, שעיקר המניין "ארבע..." נועד לציין שיש "ארבעה" ולא יותר, ואמנם היה ראוי לסיים ב"הן"!
3.4
לכך י"ל דיש מקומות דלא תני הן כדאשכחן בארבעה מחוסרי כפרה, ע"כ).
מסיים בדומה לסעיף 3.1. שלפעמים באה הסיומת "הן" ולפעמים לא!
4.
של"ה - כללי התלמוד (ב) כלל רבי אות קיב:
קיב. וזה - לשון התוספות ריש מסכת בבא קמא דף ב א ד"ה ארבעה) ארבעה אבות נזיקין, אית דוכתא דלא תני הן כמו הכא, ובגמרא (שם בבא קמא דף ד ב) גבי י"ג [אבות] נזיקין, ובארבעה מחוסרי כפרה (כריתות דף ח ב),
ואית דוכתא דקתני הן כדקתני (שבועות דף מט א): ארבעה שומרין הן, וארבעה ראשי שנים הן, (ראש השנה דף ב א), עכ"ל.
5.
ובריש מסכת ראש השנה כתבו (שם תוד"ה ארבעה) וזה לשונם:
ארבעה ראשי שנים הן, בכל דוכתא תני הן, כדאשכחן הכא
ובפרק בתרא דשבועות (שבועות שם) ארבעה שומרין הן,
ובפרק קמא דחולין דף יז ב) שלש פגימות הן,
ובפרק אין מעמידין (עבודה זרה ל א) שלש יינות הן, ו
בפרק כל הצלמים (שם עבודה זרה דף מז ב) שלש בתים הן, שלש אבנים הן, שלש אילנות הן.
אבל בריש בבא קמא דף ב א) [תנן ארבעה אבות נזיקין ו]לא תני הן, משום דקאי אבתריה, כלומר ארבעה אבות נזיקין הללו, לא ראי זה כראי זה.
ותדע דבגמרא במניינא דרבי חייא ורבי אושעיא תני הן עכ"ל.
עד כאן הוא מסכם את דברי התוס' בסוגייתנו ובמסכת ראש השנה - כלעיל.
6.
הוא מעיר על דברי תוס':
וכתב בספר עשרה מאמרות (מאמר חיקור דין ח"א פ"ג [עמוד ט]), וזה לשונו: ומה שתירצו שם, בראש השנה אינו טעם מספיק, דאיתיה בנזיקין דלקמיה קאי, דקתני לא ראי זה כראי זה, וליתיה במחוסרי כפרה.
7.
והוא מחדש על פי ""סוד":
אמנם יפה הרגישו, דתנא דמתניתין דווקנא הוא, וניחא ליה ליתן הויה, דהיינו 'הן', לדברים שבקדושה,
הביטוי "הן" שמובא בסוף רשימה מובא רק אחרי נושאים שיש בהם קדושה כדי לאשר אותם שראויים הם להתקיים.
7.1
כך לגבי "ראשי שנים":
כגון ראשי שנים, שהרבה מצות תלויות בהם,
7.2
וכך לגבי "ארבעה שומרין הן" - יש בהם "סוד" שמירה של מצוה - שמירה על ירושלים!
וגבי שומרים נמי כתיב (ישעיה סב, ו) 'על חומתיך ירושלם הפקדתי שמרים' כו', (ונשאר) [ונשמר] התנא בצדק שלא להוציא מפיו הויה לניזקין, עיין שם שהאריך בסוד הענין.
ולכן לא נאמר בסוגייתנו "ארבעה אבות נזיקין הן" כדי לא לתת קיום ואישור למעשי נזק!
