סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רב ושמואל - כמי הלכה?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין עט ע"א-ע"ב

 

איתמר: קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר, 
והרי היא בוגרת, 
רב אמר: הרי היא בוגרת לפנינו, 
ושמואל אמר: חיישינן לקידושי שניהם. 
... נימא כתנאי;
... נימא, רב דאמר כרבי נתן, ושמואל דאמר כר' יעקב! 
אמר לך רב: אנא דאמרי אפילו כרבי יעקב, 
... נימא כהני תנאי: קידשה אביה בדרך וקידשה עצמה בעיר, 
והרי היא בוגרת, 
תנא חדא: הרי היא בוגרת לפנינו, 
ותניא אידך: חיישינן לקידושי שניהם; 
מאי לאו חד כרב, וחד כשמואל! 
לא, אידי ואידי כשמואל, 
כאן במכחשתו, 
כאן בשאין מכחשתו. 
ונימא, מדמתניתא לא פליגי, אמוראי נמי לא פליגי!  

1.

הביטוי מדמתניתא לא פליגי, אמוראי נמי לא פליגי! - 2 מופעים בש"ס.

2.

הגמרא קובעת: כאשר יש שני אמוראים שחולקים כאותה מחלוקת בין תנאים/ברייתות, והגמרא מעמידה את שתי הברייתות באוקימתות שונות כך שאין מחלוקת ביניהם, כך ניתן להעמיד גם את שתי שיטות האמוראים באופן שאינם חלוקים.

3.

ספר הכריתות לשון למודים שער ג:

פט. מצינו תרי אמוראי דמפרשי מתניתין זה בכה וזה בכה זה לפטור וזה לחיוב, ויתכן דלא פליגי אהדדי זה מיירי בענין אחד וזה מיירי בענין אחר, כי הא דפ"ק {דבבא קמא דף יד) דמפרש הסוגיא לימא מתניתין ורשות הניזק והמזיק ר' אלעזר לפטורא ורב חסדא לחיובא ובסוף לא פליגי, מדמתניתין לא פליגי אמוראי נמי לא פליגי...

4.

ונראה לי להסביר, שלמרות שאמוראים צריכים יותר לפרט את דבריהם בכל זאת כאשר צריך להכריע להלכה ראוי לצמצם את המחלוקת כמה שאפשר, ואף להעמידה באוקימתות שונות.

5.

והגמרא מסבירה מדוע רב ושמואל אמנם חלוקים ביניהם:

ותסברא?
הא רב יוסף בריה דרב מנשיא מדוויל עבד עובדא כוותיה דרב,
ואיקפיד שמואל ואמר: כ"ע כיילי ליה בקבא זוטא,
והאי מדרבנן כיילי ליה בקבא רבה!
ואי סלקא דעתך לא פליגי, אמאי קא מקפיד?
דילמא כי עבד עובדא במכחשתו.

הגמרא מוכיחה ששמואל לא מבדיל בין האוקימתות השונות.

6.

הגמרא מכריעה במחלוקת:

אמר ליה מר זוטרא לרב אשי, הכי אמר אמימר: הילכתא כוותיה דשמואל,

מר זוטרא ואמימר פוסקים כשמואל.

6.1

ורב אשי אמר: הילכתא כוותיה דרב.

ורב אשי פוסק כרב.

7.

הכרעה של "והלכתא" ["והילכתא"]:

והילכתא כוותיה דרב

8.
כמה הערות על פסק ההלכה:

8.1

מה החידוש ב"והלכתא", הרי הכלל הוא שבאיסורים הלכה כרב נגד שמואל.

8.2

תוספות מסכת קידושין דף עט עמוד ב:

והילכתא כוותיה דרב - ואף על גב דבכולי גמרא קי"ל (בכורות דף מט:) דהילכתא כוותיה דרב באיסורי הוצרך לפסוק כאן הלכה כמותו משום דאיכא אמוראי דפסקי כשמואל.

הוא מיישב את שאלתנו לעיל בסעיף 8.1 בכך, שמכיון שיש אמוראים - מר זוטרא ואמימר - שפוסקים כשמואל, לכן יש צורך בהכרעה מיוחדת של ה"והלכתא" להכריע דווקא כרב.

8.3

אבל קשה לי, מדוע באמת מר זוטרא ואמימר פוסקים כשמואל ולא לפי הכלל שהלכה כרב נגד שמואל בענייני איסורים [וכמו שבאמת פוסק רב אשי].

8.4

אלא יש לומר, שיש סמכות לאמורא לחרוג מכללי הפסיקה. ובודאי שכך לגבי אמימר ומר זוטרא שהיו בצוות "עורכי הגמרא".

8.5

חידושי הריטב"א מסכת קידושין דף עט עמוד ב:

ופסק תלמודא הילכתא כוותיה דרב אפילו בשאינה מכחישתו, וכל שכן במכחישתו לומר דקים לה שהיתה בוגרת בצפרא דשמואל נמי מודה בהא,
והא דאיצטריך תלמודא למיפסק הלכתא כותיה דרב
אף על גב דהא קיימא לן דכל רב ושמואל הלכתא כותיה דרב באיסורי והכא איסורא הוא,
היינו משום דאמימר פסק כשמואל
וכיון דהוה פלוגתא דאמימר ורב אשי פסק תלמודא כרב וכרב אשי,

כדברי התוס' לעיל בסעיף 8.2.
והוא גם מדגיש שה"והילכתא" באה לפסוק כרב אשי ולא רק כ"רב".

8.6

ותו דפשטה דמתניתא דרבי נתן ורבי יעקב שמואל דאמר כרבי יעקב דהלכתא כוותיה,

על פי פשט הברייתא שמובאת בגמרא משמע ששמואל סובר כרבי יעקב, ובמחלוקת בברייתא בין רבי נתן ורבי יעקב יש להכריע כרבי יעקב.
ולכן יש צורך ב"והילכתא" מיוחדת לפסוק שלא כשמואל!

8.7

משמע מדבריו - בדרך אגב - שהלכה כעיקרון היא כרבי יעקב, אבל לא ברור מדבריו שכך הוא גם נגד כל חכם יחיד שחולק על רבי יעקב?

8.8

וקמ"ל תלמודא דשנוייא דשנינן שינוייא היא
דרב דאמר אפילו כרבי יעקב,

והגמרא מתכוונת לומר שגם רב מיושב על פי רבי יעקב בברייתא ולכן ה"והלכתא" פסקה כמותו.

8.9

והוא מוסיף הסבר חשוב:

ותו דהכא נמי איכא ממונא שאין האב זוכה בכסף קידושיה, כנ"ל.

בסוגייתנו לא מדובר רק בענייני "איסור" בלבד, אלא גם בענייני ממון - מי יזכה בכסף הקידושין. ובמקרה כזה לא תקף הכלל שהלכה כרב נגד שמואל.

8.9.1

ומשמע מדבריו שכאשר - כבסוגייתנו - מדובר אפילו בהשפעה "צדדית" על עניין ממוני הרי שכל הדין כבר לא מוגדר כעניין של "איסור" לעניין הכלל שהלכה כרב באיסורים נגד שמואל.

9.

הערה כללית: אם נאמר שההסברים השונים שבדברי התוס' והריטב"א - לעיל - חלוקים זה על זה אזי נובע מכך שיש מחלוקת לגבי כל עיקרון שהודגש בכל הסבר.

9.1

למשל, אם נאמר שלא כולם מקבלים את ההסבר לעיל בסעיף 8.9 הרי הם סוברים שעניין ממוני "צדדי" שנובע-"נולד" מעניין ה"איסור" לא משנה את הגדרת כל הנושא מעניין של "איסור", וממילא תקף הכלל העקרוני שהלכה כרב נגד רב באיסורים.

10.

ראה ב"רבנן סבוראי" לרב זיני, עמודים 132-133, שמדברי הריטב"א לעיל בתחילת דבריו ופסק תלמודא משמע שזוהי תוספת מאוחרת, ובכלל, לפי זה יוצא, ששאלת התוס' והריטב"א אודות הייתור של ה"והלכתא" מיושבת כי באמת בזמן הגמרא לא נאמרה כלל ה"והלכתא". [אבל מדוע נצרכה התוספת?]

11.

ואולי ניתן לומר שכל סיומת סוגייתנו - לעיל סעיפים 6-7 - מתארת דיון שנערך בבית המדרש של "עורך הגמרא". אמימר ומר זוטרא חלקו על רב אשי, ואחר כך כולם "הצביעו" והכריעו - "והלכתא" - כרב וכרב אשי, או אולי רב אשי עצמו - כמי שנחשב כ"עורך הגמרא" - הכריע כדעתו, ולא כאמימר ומר זוטרא.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר