הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מנא הא מילתא דאמור רבנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין עז ע"ב

אמר רבא: מנא הא מילתא דאמור רבנן אין חללה אלא מאיסור כהונה?
דתניא: לא יאמר גרושה בכהן גדול ותיתי בקל וחומר מכהן הדיוט,
ואנא אמינא: השתא לכהן הדיוט אסורה, לכהן גדול מיבעיא?
למה נאמרה?
כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט,
כך חלוקה בכהן גדול.
פשיטא, מיגרע גרעה?
אלא, כשם שחלוקה גרושה מזונה וחללה בכהן הדיוט,
כך אלמנה חלוקה מגרושה וחללה זונה בכהן גדול.
חללה למה נאמרה?
אין חללה אלא מאיסור כהונה.

1.

הביטוי "אמרו חכמים" או "אמור רבנן" מתייחס, בדרך כלל, לדברי תנאים במשניות.

2.

אבל בסוגייתנו מדובר בשאלה שהפנה רב פפא לאביי, אביי קבע לו את ההלכה ורבא מחפש את המקור בברייתא.

3.

הגמרא יכלה אמנם לומר על דברי אביי "תניא נמי הכי",

3.1

אלא כנראה שרבא בא לומר שעיקרון זה - "אין חללה אלא מאיסור כהונה" - הוא עתיק ומובא בברייתא, ולא התחדש בברייתא עצמה.

4.

באופן קצת דומה הסברתי את הביטוי הנ"ל בכמה מקומות בש"ס.