סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


אי מהימן לך

קידושין סה ע"ב - סו ע"א


"אמר אביי: אמר לו עד אחד אכלת חלב, והלה שותק - נאמן, ותנא תונא: אמר לו עד אחד אכלת חלב, והלה אומר לא אכלתי - פטור; טעמא דאמר לא, הא אישתיק מהימן.
ואמר אביי: אמר לו עד אחד נטמאו טהרותיך, והלה שותק - נאמן, ותנא תונא: עד אחד אומר נטמאו, והלה אומר לא נטמאו - פטור; טעמא דאמר לא, הא אישתיק מהימן.
ואמר אביי: אמר לו עד אחד שורך נרבע, והלה שותק - נאמן, ותנא תונא: ושנעבדה בו עבירה, ושהמית על פי עד אחד או ע"פ הבעלים - נאמן; האי ע"פ עד אחד היכי דמי? אי דקא מודו בעלים, היינו ע"פ הבעלים! אלא לאו דשתיק.
וצריכא; דאי אשמעינן הך קמייתא, אי לאו דקים ליה בנפשיה דעבד, חולין בעזרה לא הוה מייתי, אבל נטמאו טהרותיך, מימר אמרינן: האי דשתיק - דסבר חזי ליה בימי טומאתו; ואי אשמעינן הא, משום דקא מפסיד ליה בימי טהרתו, אבל שורו נרבע, מימר אמר: כל השוורים לאו לגבי מזבח קיימי, צריכא.
איבעיא להו: אשתו זינתה בעד אחד, ושותק, מהו? אמר אביי: נאמן; רבא אמר: אינו נאמן, הוי דבר שבערוה, ואין דבר שבערוה פחות משנים. אמר אביי: מנא אמינא לה? דההוא סמיא דהוה מסדר מתנייתא קמיה דמר שמואל, יומא חד נגה ליה ולא הוה קאתי, שדר שליחא אבתריה. אדאזיל שליח בחדא אורחא, אתא איהו בחדא. כי אתא שליח, אמר: אשתו זינתה, אתא לקמיה דמר שמואל, א"ל: אי מהימן לך זיל אפקה, ואי לא - לא תפיק; מאי לאו אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא. ורבא? אי מהימן לך כבי תרי זיל אפקה, ואי לא - לא תפקה".


קשה, הכיצד יכול אביי לבאר את דברי שמואל: "מאי לאו – אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא", הרי לא הוא המוסמך לקבוע את כשרותו של עד או אם הוא גזלן, אלא בית הדין. ולמה שמואל עצמו לא הכיר את השליח ששלח ולא הודיע אם הוא עד כשר או גזלן?
עוד קשה, הרי נתבאר בצריכותות שהשתיקה לעד נחשבת להודאה: "אי לאו דקים ליה בנפשיה דעבד". רש"י: "חזי ליה בימי טומאתו - ולא איכפת ליה ולאו הודאה היא". רש"י: "לאו לגבי מזבח קיימי - ולא איכפת ליה להכחישו והודאה מיהא לא הויא". ולמה תאסר אשתו של ההוא סמיא, הרי שתיקתו ודאי לא היתה הוראה אלא נבעה מחוסר ידיעתו, שהרי לא היה נוכח בביתו בזמן עדות העד על הזנות.

אלא שהכחשת עד אחד אפשרית לא רק בטענת בריא אלא גם בטענת ספק, שכדי להכחישו די שיאמר לו איני מאמינך ורק לגזול ממני את כסף הכתובה באת. וכמו שמצינו למשל במסכת בבא קמא דף לה ע"ב: "הניזק אומר גדול הזיק, והמזיק אומר לא כי, אלא קטן הזיק וכו", ומבואר בגמרא שם שמדובר בעיקר בטענות שמא. וזה פירוש: "אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא" – שאינך טוען כנגדו בשמא. וכן פירוש שאר השתיקות בתחילת הסוגיה. וכעין זה כתב הפני יהושע.

ואילו רבא מצריך להאמינו ממש – כשני עדים.
כשיטתו שיכול אדם להאמין ולסמוך על יחיד כבי תרי, נהג רבא במסכת כתובות דף פה ע"א: "ההיא איתתא דאיחייבא שבועה בי דינא דרבא, אמרה ליה בת רב חסדא: ידענא בה דחשודה אשבועה, אפכה רבא לשבועה אשכנגדה. זימנין הוו יתבי קמיה רב פפא ורב אדא בר מתנא, אייתו ההוא שטרא גביה, א"ל רב פפא: ידענא ביה דשטרא פריעא הוא, א"ל: איכא איניש אחרינא בהדי' דמר? א"ל: לא, א"ל: אף על גב דאיכא מר, עד אחד לאו כלום הוא. א"ל רב אדא בר מתנא: ולא יהא רב פפא כבת רב חסדא? בת רב חסדא קים לי בגווה, מר לא קים לי בגוויה. אמר רב פפא, השתא דאמר מר: קים לי בגוויה מילתא היא, כגון אבא מר ברי דקים לי בגוויה, קרענא שטרא אפומיה. קרענא ס"ד? אלא, מרענא שטרא אפומיה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר