סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מוחלפת השיטה  

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין סד ע"א-ע"ב

 

מתני'. המקדש את בתו סתם - אין הבוגרות בכלל.

מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים,
ואמר: קדשתי את בתי הגדולה, ואיני יודע אם גדולה שבגדולות,
או גדולה שבקטנות,
או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולות שבקטנות - כולן אסורות, חוץ מן הקטנה שבקטנות, דברי ר' מאיר;

רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות.

קדשתי את בתי הקטנה, ואיני יודע אם קטנה שבקטנות,
או קטנה שבגדולות,
או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות - כולן אסורות, חוץ מן הגדולה שבגדולות, דברי רבי מאיר;
רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הקטנה שבקטנות.


גמ'. הא קטנות בכלל, שמעת מינה: קידושין שאין מסורים לביאה הוו קידושין!
הכא במאי עסקינן - כשאין שם אלא גדולה וקטנה.
והא בוגרות קתני!
מאי בוגרות? בוגרות דעלמא.

פשיטא, בוגרות מאי עבידתייהו?

הכא במאי עסקינן - דשויתיה שליח,

מהו דתימא, כי מקבל קידושי - אדעתא דידה קא מקבל, קמ"ל: לא שביק איניש מידי דאית ליה הנאה מיניה, ועביד מידי דלית ליה הנאה מיניה.

מי לא עסקינן דאמרה ליה קדושיי לך?

אפ"ה, לא שביק איניש מצוה דרמיא עליה, ועביד מצוה דלא רמיא עליה.

 

מי שיש לו שתי כיתי בנות. וצריכא;

דאי אשמעינן קמייתא,
בהך קאמר ר' מאיר, דכיון דאיכא זוטרא מינה, להך גדולה קרי לה,
אבל בהא - אימא מודי ליה לר' יוסי, דקטנה להך קטנה דכולהו קרי לה;

ואי איתמר בהא, בהא קאמר ר' יוסי, אבל בהך - אימא מודי ליה לר"מ, צריכא.

למימרא, דר"מ סבר: מחית איניש נפשיה לספיקא, ור' יוסי סבר: לא מחית איניש לספיקא, והאיפכא שמעינן להו!

דתנן: הנודר עד הפסח - אסור עד שיגיע,
עד שיהא פסח - אסור עד שיצא,

עד פני פסח - רבי מאיר אומר: אסור עד שיגיע,
רבי יוסי אומר: עד שיצא!

 

 


ראה מה שכתבנו על הסוגיה המקבילה [כפולה] במסכת נדרים דף סא:

בגמרא:

עד הפסח - אסור כו'.
למימרא, דרבי מאיר סבר: לא מעייל איניש נפשיה

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סא עמוד ב

לספיקא,
ורבי יוסי סבר: מעייל איניש נפשיה לספיקא;

ורמינהי: מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים, ואמר: קדשתי את בתי הגדולה, ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, אם גדולה שבקטנות, ואם קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות -
כולן אסורות דברי ר"מ, חוץ מן הקטנה שבקטנות;
רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות!

אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה;

והתניא,
זה הכלל: כל שזמנו קבוע ואמר עד לפני -
ר"מ אומר: עד שיצא,
ורבי יוסי אומר: עד שיגיע.

מבנה הסוגיה:

1.

עד הפסח - אסור כו'.
למימרא, דרבי מאיר סבר: לא מעייל איניש נפשיה

תלמוד בבלי מסכת נדרים דף סא עמוד ב

לספיקא,

ורבי יוסי סבר: מעייל איניש נפשיה לספיקא;

הסבר המחלוקת בין רבי מאיר ורבי יוסי במשנתנו, האם אדם כולל בדבריו דברים מסופקים.

2.

הגמרא מקשה:

ורמינהי: מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים, ואמר: קדשתי את בתי הגדולה, ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, אם גדולה שבקטנות, ואם קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולה שבקטנות -
כולן אסורות דברי ר"מ, חוץ מן הקטנה שבקטנות;
רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות!


הפרשנים מסבירים את המחלוקת בין רבי מאיר ורבי יוסי במשנה במסכת קידושין דף סד באותן סברות כבסוגייתנו אם אדם כולל בדבריו דברים מסופקים. אלא שרבי מאיר בסוגייתנו אומר את סברת רבי יוסי בסוגיה במסכת קידושין, ולהיפך!


3.

אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה;

עונה הגמרא "מוחלפת השיטה", כלומר, העיקר הוא כבסוגיה במסכת קידושין, ועל כן במשנתנו יש להחליף את שמות החכמים.

4.

והגמרא מוכיחה את הנ"ל:

והתניא,

בניחותא

זה הכלל: כל שזמנו קבוע ואמר עד לפני -
ר"מ אומר: עד שיצא,
ורבי יוסי אומר: עד שיגיע.

מהברייתא מוכח כמשנה במסכת קידושין, ולכן יש להחליף את שמות החכמים במשנתנו כדי להתאימה למשנה במסכת קידושין ולברייתא בסוגייתנו.

5.

הפרשנים מביאים את הסוגיה המקבילה במסכת קידושין:

מתני'. המקדש את בתו סתם - אין הבוגרות בכלל. מי שיש לו שתי כיתי בנות משתי נשים, ואמר: קדשתי את בתי הגדולה, ואיני יודע אם גדולה שבגדולות, או גדולה שבקטנות, או קטנה שבגדולות שהיא גדולה מן הגדולות שבקטנות - כולן אסורות, חוץ מן הקטנה שבקטנות, דברי ר' מאיר; רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות. קדשתי את בתי הקטנה, ואיני יודע אם קטנה שבקטנות, או קטנה שבגדולות, או גדולה שבקטנות שהיא קטנה מן הקטנות שבגדולות - כולן אסורות, חוץ מן הגדולה שבגדולות, דברי רבי מאיר; רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הקטנה שבקטנות.

... למימרא, דר"מ סבר: מחית איניש נפשיה לספיקא, ור' יוסי סבר: לא מחית איניש לספיקא,
והאיפכא שמעינן להו!
דתנן: הנודר עד הפסח - אסור עד שיגיע, עד שיהא פסח - אסור עד שיצא, עד פני פסח - רבי מאיר אומר: אסור עד שיגיע, רבי יוסי אומר: עד שיצא!

אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה;
והתניא, זה הכלל: כל שזמנו קבוע ואמר עד פני, רבי מאיר אומר: עד שיצא, רבי יוסי אומר: עד שיגיע.

אמר אביי: מחלוקת - בשתי כיתי בנות, אבל בכת אחת, דברי הכל - גדולה ממש, קטנה ממש, אמצעית בשמה קרי לה. אמר ליה רב אדא בר מתנה לאביי: אלא מעתה,

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף סה עמוד א

אמצעית שבכת שניה תשתרי! הכא במאי עסקינן - בשאין שם אלא גדולה וקטנה, והכי נמי מסתברא, דאם איתא דאיכא ליתנייה. ולטעמיך, אמצעית שבכת ראשונה דודאי ספיקא ואסירא ליה, מי קתני לה? הכי השתא, התם תנא קטנה דידה לאיסורא, והוא הדין להך דקשישא מינה, הכא אם איתא דאיכא ניתנייה.

אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: הא פסח דכי כת אחת דמי, ופליגי!
אמר ליה: התם בלישנא דעלמא קמיפלגי, מר סבר: עד פני הפסח - עד קמי פיסחא, ומר סבר: עד דמיפני פיסחא

גם במסכת קידושין הגמרא מציגה סתירה בין שתי הסוגיות - המשנה במסכת קידושין דף סד לעומת המשנה במסכת נדרים דף ס.

5.1

וגם שם רבי חנינא בר אבדימי בשם רב מיישב את הסתירה על ידי הקביעה של "מוחלפת השיטה" - יש להחליף את שמות החכמים במשנה במסכת נדרים.

5.2

ואילו רבא [בסוף הגמרא המצוטטת לעיל בסעיף 5 - במסכת קידושין] מיישב באופן אחר, כך שאין כלל סתירה בין שתי המשניות, וממילא אין צורך ב"מוחלפת השיטה".

5.3

אבל ראינו שגם הברייתא שמובאת בסוגייתנו וכן מובאת במסכת קידושין סותרת את משנתנו - במסכת נדרים [ראה בהמשך].

5.4

אולי אפשר לומר שסתירה בין ברייתא למשנה לא מחייבת לומר "מוחלפת השיטה" [אפילו כאשר אין תירוץ ענייני אחר] כי יתכן שיש מחלוקת בין הברייתא למשנה מה אמר רבי מאיר ומה אמר רבי יוסי.
אבל בין שתי משניות לא נראה לומר כך [בגלל ש"רבי" ערך/כתב את כל המשניות], ולכן, לפי רבא - במסכת קידושין - ברגע שמיישבים את הסתירה בין שתי המשניות אין צורך לומר "מוחלפת השיטה" רק בגלל זה שמשנתנו במסכת נדרים חולקת על הברייתא בעניין זה של מה אמר כל אחד מהתנאים - רבי מאיר ורבי יוסי [אבל ראה להן].

6.

כל הדיון לעיל משפיע על הכרעת ההלכה.
ועל כך בסעיפים הבאים:

7.

רמב"ם הלכות נדרים פרק י הלכה ז:

האוסר עצמו בדבר עד הפסח בין שאמר עד פני הפסח בין שאמר עד הפסח אינו אסור אלא עד * שיגיע בלבד, ואם אמר עד שיהיה הפסח הרי אסור עד שיצא הפסח, אמר עד הקציר או עד הבציר או שאמר עד שיהיה הבציר או הקציר אינו אסור אלא עד שיגיע.

8.

רדב"ז הלכות נדרים פרק י הלכה ז:

[ז] האוסר עצמו בדבר עד הפסח וכו'. שם במשנה עד הפסח אסור עד שיגיע עד שיהא אסור עד שיצא עד פני ר"מ אומר עד שיגיע ר' יוסי אומר אסור עד שיצא
ואמרינן בגמרא מוחלפת השטה דתניא זה הכלל כל שזמנו קבוע ואמר עד פני ר"מ אומר עד שיצא ור' יוסי אומר עד שיגיע והלכה כר' יוסי.

וא"ת מאי טעמיה דר"מ בפני הפסח. וי"ל שכל הימים שלפני היום האחרון של פסח נקראו פני הפסח וסבר ר"מ מעייל איניש נפשיה לספיקא ולפיכך אסור עד שיצא ור' יוסי סבר לא מעייל איניש נפשיה לספיקא ולפיכך לא נדר אלא עד שיהא הפסח:

הוא מקבל את מסקנת סוגייתנו ש"מוחלפת השיטה", והרמב"ם פוסק כרבי יוסי אחרי "מוחלפת השיטה". יוצא שמתאים לדעת רבי מאיר שמובא במשנתנו שהיא לפני ההסבר של "מוחלפת השיטה".

8.1

ובמחלוקת בין רבי מאיר ורבי יוסי הכלל הוא שהלכה כרבי יוסי.

9.

עדיין על דברי הרמב"ם:

כסף משנה הלכות נדרים פרק י הלכה ז:

...
וסובר רבינו דכיון דמהפכינן להו וקי"ל ר"מ ור' יוסי הלכה כר' יוסי נקטינן באומר עד פני הפסח שאינו אסור אלא עד שיגיע

ואף על גב דבקידושין פרק האומר (דף ס"ד) רמינן הני תרתי מתני' אהדדי ומסקינן התם לעולם לא תיפוך דבמתני' לאו במעייל נפשיה לספיקא פליגי אלא בלישנא בעלמא פליגי דר"מ סבר עד פני עד קמי פיסחא משמע ור' יוסי סבר עד דמתפני פיסחא משמע

ולפום ההיא סוגיא מתני' כדקיימא קיימא
ור' יוסי סבר עד שיצא

הוא מסביר שמסקנת הסוגיה במסכת קידושין היא כרבא, שם, וממילא אין צורך לתרץ "מוחלפת השיטה" וממילא יש לפסוק כרבי יוסי במשנתנו [לפי הכלל שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר] ולא כרמב"ם שפוסק כרבי מאיר במשנתנו שהיא דעת רבי יוסי לפי התירוץ של "מוחלפת השיטה".


9.1

אפ"ה כיון דהך סוגיא איתמרא בסוגיא דנדרים משמע דאיכא למיסמך עלה לענין נדרים טפי מההיא סוגיא דהתם דלא בדוכתה אתמר.

סוגייתנו - במסכת נדרים דף ס - היא "עיקר" [=סוגיה עיקרית] לגבי דיני נדרים, ובסוגייתנו לא הובא תירוצו של רבא אלא רק התירוץ הראשון של "אמר רבי חנינא בר אבדימי אמר רב: מוחלפת השיטה".

אמנם שתי המשניות הן "עיקר" - כל אחת במקומה, אבל יישוב הסתירה לגבי נדרים עיקרה בסוגייתנו. כל זה למרות שהסוגיה שם במסכת קידושין נראית כיותר מפורטת ויותר ארוכה!!!

9.2

זהו דעת רבינו ושלא כדעת הרמב"ן והרא"ש שפסקו כסוגיא דהתם דלא תיפוך וכר' יוסי דאמר דעד פני אסור עד שיצא:

הוא מציין שהרמב"ן והרא"ש פוסקים כרבא במסכת קידושין ולכן לא צריך לומר "מוחלפת השיטה", וממילא יש לפסוק כרבי יוסי במשנתנו - במסכת נדרים.

10.

ומה עם הברייתא בסוגייתנו? ראה בהמשך.

11.

הר"ן מסכת נדרים דף סא עמוד א:
דבריו דומים לדברי ה"כסף משנה" לעיל [כמובן שמבחינה היסטורית ה"כסף משנה" למד מהר"ן ומראשונים נוספים]:

ולענין הלכה - כיון דמפכינן להו וקיימא לן דר"מ ורבי יוסי הלכה כרבי יוסי נקטינן באומר עד פני הפסח שאינו אסור אלא עד שיגיע
ואף על גב דבפ' האומר דקדושין רמינן נמי הני מתני' אהדדי ומסקי' התם (דף סה) לעולם לא תיפוך
דבמתני' לאו במעייל איניש נפשיה לספיקא פליגי אלא בלישנא בעלמא פליגי דר"מ סבר עד פני הפסח עד קמי פסחא משמע ורבי יוסי סבר עד דמתפני פסחא משמע
ולפום ההיא סוגיא מתניתין כדקיימא קיימא
ורבי יוסי סבר עד שיצא

11.1

אפילו הכי כיון דהך סוגיא איתמרא בסוגיא דנדרים משמע דאיכא למסמך עילויה טפי מההיא סוגיא דהתם דלאו בדוכתא איתמר

הוא מדגיש שדברי רבא - במסכת קידושין - ביישוב הסתירה בין שתי המשניות הם בכללי דיני נדר, ומכיוון שה"חילוק" של רבא נאמר במסכת קידושין ולא הובא בסוגייתנו - במסכת נדרים - זה נקרא "לאו בדוכתא" [=לא במקומה], ופחות מחייבת להלכה.

עיקרון זה הוא מהותי מאד לצורך הבנת "עריכת הש"ס"/"עריכת הגמרא". [סוגיה עיקרית]

11.2

ועוד דהא תניא כי הך סוגיא

כאן הוא מתייחס לדברינו לעיל בסעיף 10. הברייתא שמובאת בסוגייתנו מתאימה לתרוץ הגמרא "מוחלפת השיטה". שהרי לפי רבא שאין צורך ב"מוחלפת השיטה" תישאר הסתירה בין משנתנו לברייתא - ראה דברינו לעיל בסעיף 5.4

והוא דעת הרב רבינו משה בר מיימון זכרונו לברכה

אבל הרב רבינו משה בר נחמן זכרונו לברכה פסק כסוגיא דהתם דלא תיפוך דרבי יוסי אמר בעד פני אסור עד שיצא ונקטינן כותיה.

12.

ראה עוד בהרחבה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמודים פה-פו.

13.

אולם בכל זאת יש לשאול שאלה עקרונית, מה המשמעות של "מוחלפת השיטה", האם "רבי" טעה כשכתב במשנתנו את שמות החכמים!

13.1

אפשר לומר אמנם כן - אבל רק כשהגמרא אומרת כך.

13.2

"רבי" לא טעה אלא התנא המסויים או שני התנאים - כבסוגייתנו אמרו תחילה דיעה מסויימת ואחר כך חזרו בהם.
וזה מתאים רק אם נאמר שבאמת המשנה במסכת קידושין נאמרה על יד רבי מאיר ורבי יוסי אחרי שהם עצמם אמרו "להיפך" במשנתנו - במסכת נדרים.

ומדוע "רבי" לא תיקן בעצמו במשנתנו, ויש לומר, ששיטת "רבי" היא "משנה ראשונה לא זזה ממקומה". [/"משנה לא זזה ממקומה"/].

13.3

ואולי "רבי" רצה לפסוק כדברי רבי מאיר במסכת קידושין ולכן בסוגייתנו הוא שינה את שמם כדי שדינו של רבי מאיר במסכת קידושין יהיו להלכה ולכן כתב כאן - במסכת נדרים - את אותה הלכה בשמו של רבי יוסי כדי שנפסוק כמותו על פי הכלל, שרבי מאיר ורבי יוסי - הלכה כרבי יוסי. אבל באמת "מוחלפת השיטה" ואת הדין של רבי יוסי במשנתנו אמר רבי מאיר.
[קשור ל"אומר דבר בשם אומרו"]

13.4

דבר דומה:

ביטוי דומה ל"מוחלפת השיטה" הוא "איפוך":

על נושא ה"איפוך" יש דיון מורחב ב"דברי סופרים", כרך א, עמודים כז-כט, וב"בית אהרן", כרך ט, עמוד רב ואילך;

ושם, מביא בשם ה"שם עולם" – הרב מרגליות, [למשל בעמוד כא] שגם כשהגמרא אומרת את הביטוי הסתום של "חד אמר... וחד אמר..." באמת ידעו החכמים [ובודאי עורך הגמרא] מה אמר כל אמורא אלא שלא רצו לפסוק כאותו אמורא שאם שמו היה ידוע היו "חייבים" לפסוק כמותו. וראה שם גם לגבי "הלכה כרב באיסורים".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר