הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"ואיבעית אימא דכולי עלמא" 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין מח ע"ב

לא, דכולי עלמא - מקדש במלוה אינה מקודשת, והכא בישנה לשכירות מתחלה ועד סוף קמיפלגי,
מר סבר: אינה לשכירות אלא בסוף,
ומר סבר: ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף.
ואיבעית אימא: דכ"ע - ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף,
ומקדש במלוה אינה מקודשת,
והכא באומן קונה בשבח כלי קמיפלגי,
מר סבר: אומן קונה בשבח כלי,
ומר סבר: אין אומן קונה בשבח כלי.
ואי בעית אימא: דכ"ע - אין אומן קונה בשבח כלי, וישנה לשכירות מתחלה ועד סוף, ומקדש במלוה אינה מקודשת, 

1.
בדרך כלל כשהגמרא מתרצת תרוץ נוסף בניסוח "איבעית אימא" היא לא מתייחסת בפירוש גם להסברים הקודמים, מה שאין כן בסוגייתנו שה"ואיבעית אימא" מסתמך על ההסבר/ים הקודמים, ולכן יתכן לומר שהניסוח בסוגייתנו [כמה פעמים] של "ואיבעית אימא דכולי עלמא..." בא ללמד שהלכה נפסקה כמו ה"כולי עלמא".
הערה: האם דומה ל"אם תימצי לומר".

2.
אמנם מצינו לפעמים בש"ס שיש "איבעית אימא דכולי עלמא..." בשני ניסוחים שסותרים זה את זה.
אבל בסוגייתנו הדגש של "דכולי עלמא המקדש במלוה אינה מקודשת" - כדוגמא - חוזר על עצמו כמה פעמים ולכן בסוגייתנו יש להכריע שכך קובע עורך הגמרא.