הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנן"/"תניא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין מ ע"א

 

תנן התם: אין מקיפין בחילול השם, אחד שוגג ואחד מזיד.

1.
תוספות מסכת קידושין דף מ עמוד א:

אין מקיפין בחילול השם - פר"ח משנה במסכת אבות ושמא היינו הא דתנן (פ"ד מ"ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי אבל לשון מקיפין קשה

לפי רבנו חננאל סוגייתנו מצטטת משנה שלא בלשונה המדוייק.

1.1
תוס':

ושמא ברייתא היא אף על גב דאומר תנן.

תוס' קובע כלל שגם על ברייתא נאמר "תנן", אבל יש מעירים שאז לא מתאים לומר את ה"התם" - "תנן התם".

1.2
הביטוי "תניא התם" - 0 מופעים בש"ס.

2.
חידושי הריטב"א מסכת קידושין דף מ עמוד א:

פירש רש"י ז"ל לא גרסינן תנן התם אין מקיפין בחלול השם שאין משנה זו שנויה בשום מקום אלא הכי גרסינן תניא,

לפי רש"י מדובר בברייתא - כרישא בדברי תוס' לעיל בסעיף1.1, אבל שלא כבסיפא בדברי תוס' בסעיף 1.1 יש לשנות את הגירסא מ"תנן" ל"תניא".
לפי רש"י הגמרא לא מגדירה אף ברייתא כ"תנן".

2.1

אבל רבינו חננאל גורס אותו וכתב דמשנה היא במסכת אבות,

כבסעיף 1.1 לעיל.

ושמא דעתו משום הא דתנן (פ"ד מ"ד) כל המחלל שם שמים בסתר נפרעים ממנו בגלוי כלומר נפרעים לאלתר,
ואף על פי שהביאו אותה בכאן שלא כלשונה הכי אורחא דתלמודא בכמה דוכתי,

לפעמים הגמרא מצטטת משנה שלא בלשונה המדוייק. כנראה חולק על תוס', וסובר כרבנו חננאל לעיל בסעיף 1.

ואין לשון הגמרא מוכיח כן שחלקו על פירוש מקיפין, ותו דתינח למר זוטרא אבל למר בריה דרבינא מה ענין זו אצל זו.

3.
ולענ"ד נראה שגם ברייתא שדומה בתוכנה למשנה [או שמרחיבה את המשנה] הגמרא מציינת כ"תנן" כדי ללמדנו שתוקף הברייתא כתוקף שיש למשנה ולא לומר עליה למשל שהיא משובשת.
ואולי בכוונה כתוב "התם" כדי שלא נחשוב שמדובר על המשנה האחרונה בסוגיה. 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)