הארה שבועית מהתלמוד הירושלמי במסגרת הדף היומי
הרב אברהם בלס, מכון הירושלמי
קידושין מ ע"א
מובא בתלמוד הבבלי (קידושין מ, א):
"מחשבה טובה מצרפה למעשה, שנאמר: אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו ויקשב ה' וישמע ויכתב ספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו, מאי ולחושבי שמו? אמר רב אסי: אפילו חשב אדם לעשות מצוה, ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה. מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה, שנאמר: און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה'".
מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה, ואילו מחשבה רעה הקב"ה מצרפה למעשה. הסבר הדברים הוא שעם ישראל בשורשו הוא טהור וקדוש ולכן ברצונו לפעול טוב בעולם. לכן מחשבה טובה מגלה את רצונו האמיתי לעשות טוב וזה רק מקרה שלטוב זה לא נעשה בפועל. וההיפך אם הוא חשב רע, הרי מדובר במקרה שלא מתחשבים בו.
ביחס למאמר זה של הבבלי ישנה הוספה מעניינת בתלמוד הירושלמי (פאה א, א), לאחר שהוא חוזר על הכלל שנאמר בבבלי:
"מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה מחשבה רעה אין המקום מצרפה למעשה מחשבה טובה המקום מצרפה למעשה דכתיב [מלאכי ג טז] אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו וגו' מחשבה רעה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה שנאמר [תהילים סו יח] און אם ראיתי בלבי לא ישמע ה' הדא דתימא בישראל אבל בגוים חילופא מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה מחשבה טובה אין הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה דכתיב [דניאל ו טו] ועד מעלי שמשא הוה משתדל להצלותי' ולא כתיב ושזביה מחשבה רעה הקדוש ברוך הוא מצרפה למעשה דכתיב [עובדיה א ט י] מקטל מחמס אחיך יעקב וכי הורגו אלא מלמד שחשב עליו להורגו והעלה עליו הכתוב כאלו הרגו".
אצל הגויים אנחנו רואים את חילוף הדברים מחשבה רעה מצרפים למעשה, ומחשבה טובה אין מצרפים למעשה. התלמוד הירושלמי טורח לומר לנו שגוי אינו טוב בשרשו, אם כי ברור שהוא יכול לעשות דברים טובים וחשובים. לכן כל עוד הגוי לא עושה את הדבר הטוב בפועל, הרי המחשבה הטובה היא מקרית. לעומת זאת המחשבה הרעה היא לא מקרית ומצרפים אותה למעשה.
