הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
לא, לעולם...
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
קידושין לג ע"ב
א"ר אייבו אמר ר' ינאי:
אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית, כדי שלא יהיה כבודו מרובה מכבוד שמים.
מיתיבי, ר' שמעון בן אלעזר אומר: מנין לזקן שלא יטריח? ת"ל: זקן ויראת; ואי אמרת שחרית וערבית בלבד, אמאי לא ניטרח? חיובא הוא!
אלא לאו כולי יומא!
לא, לעולם שחרית וערבית בלבד, ואפ"ה כמה דאפשר ליה לא ניטרח.
1.
תוספות מסכת קידושין דף לג עמוד ב
אין תלמיד חכם רשאי לעמוד מפני רבו אלא שחרית וערבית - תימה למה איקפיד רבא לעיל שמא קמו מפניו שחרית וערבית ולאו אדעתיה ונראה לפרש דדין זה אינו נוהג אלא באותם הדרין בבית הרב דמסתמא עמדו שחרית וערבית אבל תלמידים אחרים חייבין לעמוד אפי' מאה פעמים ביום שמא יראה אחר ויחשדם ואפילו אותם שדרין בבית הרב נמי אם באו פנים חדשות צריכין לעמוד.
תוס' מצמצם את מסקנת הגמרא "שחרית וערבית בלבד" שתקף רק לתלמידים שגרים בבית רבם. ואילו אחרין חייבים לעמוד בכל שעה "שמא יראה אחר ויחשוד". כלומר, מעיקר הדין באמת חייבים כולם לעמוד רק שחרית וערבית. אלא בגלל חשש מתקלה שיחשדו בהם שלא עומדים בפני רבם לכן חייבים לעמוד בכל מצב
2.
רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה ח:
* תלמיד שהוא יושב לפני רבו תמיד אינו רשאי לעמוד מפניו אלא שחרית וערבית בלבד שלא יהא כבודו מרובה מכבוד שמים.
3.
כסף משנה הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה ח:
[ח] תלמיד שהוא יושב וכו'. פ"ק דקידושין דף ל"ג) מימרא דרבי איבו אמר ר' ינאי וכו' שלא יהא כבודו וכו' שאינו מקבל עול מלכות שמים אלא שחרית וערבית.
וכתבו התוספות דה"מ בבית המדרש אבל בחוץ חייב לעמוד אפילו כמה פעמים כדי שלא יראה כמזלזל בכבוד רבו:
הרמב"ם פסק כרבי ינאי. אולי בהערתו הוא מתכוון לומר שבעצם הרמב"ם מסכים לדברי תוס' שהרי הרמב"ם עצמו לכאורה מגביל ואומר "תלמיד שהוא יושב לפני רבו".
4.
הגהות מיימוניות הלכות תלמוד תורה פרק ו הלכה ח:
* [הרא"ש ז"ל כתב כרב אלפס שלא הביא דברים אלו שהם דברי רבי אבהו
דס"ל כר' אלעזר שלא נתן קצבה לדבר
וגם ר"ע דרש את ה'אלהיך תירא לרבות ת"ח ואם אדם מקבל פני שכינה כמה פעמים ביום צריך לעמוד באימה ויראה עכ"ל הטור י"ד סימן רמ"ב]:
הרא"ש לא פוסק כמו הרמב"ם - כרבי ינאי, אלא כמשתמע בפשטות מהברייתא, שמהכלל של "לא יטריח" משמע שתלמיד חייב לעמוד בפני רבו בכל זמן שרואהו.
5.
שתי הדעות מובאות גם ברמ"א, בשולחן ערוך, יור"ד סימן רמב סעיף טז.
5.1
שולחן ערוך יורה דעה הלכות כבוד רבו ותלמיד חכם סימן רמב סעיף טז
... וחייב (יב) לעמוד מפניו, משיראנו מרחוק מלא עיניו לה עד כא'} שיתכסה ממנו שלא יראה קומתו, (לז') ואח"כ ישב. (לח') ואפילו היה רכוב, צריך לעמוד מפניו, <יא> דחשיב כב'} כמהלך.
הגה: {כז} לו נג] י"א דאין אדם חייב לעמוד לפני רבו, רק <יב> שחרית וערבית. (טור בשם הרמב"ם). (לח*') נד] ודוקא בבית הרב,
אבל בפני אחרים שאין יודעים שעמד לפניו, כג'} חייב לעמוד. (ב"י בשם התוס' ומרדכי בשם ר"י וע"פ).
6.
ונראה לי שהרמב"ם הכריע כרב ינאי בגלל הלשון בגמרא "לא לעולם..." שמיישבת את הברייתא לפי דעת רבי ינאי.
ובדרך כלל הביטוי בש"ס "לא, לעולם..." מבטא את הכרעת עורך הגמרא.
